אסקפיזם מתוק

צריכים הפסקה מהמצב? לא יכולים יותר עם החרדה והמתח? תתנחמו במשהו מתוק. בדומה למגמות בתעשיית הקוסמטיקה, גם ענף דברי המתיקה פורח הודות לתיאבון גדל והולך לחטאים קטנים שלא ישברו את תכנית החיסון – או את הדיאטה. מקונדיטוריות בוטיק למטבחי ממתקים, בתי העוגות עוברים מהפך קמעונאי, אדריכלי ועיצובי. הרבה יותר כיף מהחדשות.

אפקט השוקולד?

ב-2008 טבע מותג הקוסמטיקה האמריקאי את המושג "אפקט הליפסטיק", המתאר עלייה במכירות הליפסטיק בזמנים של מיתון כלכלי: מאחר שהוא אינו מרשה לעצמו להתבשם במוצרי יוקרה גדולים ויקרים, הצרכן בזמן מיתון מפנק את עצמו במוצרי יוקרה קטנים יותר, כמו ליפסטיק.

כעת נרשם אפקט דומה בתחום המאפים והממתקים הקטנים. לפי סקר שערכה התאחדות הקונדיטורים האמריקאי, תעשיית הקונדיטוריה כולה גדלה ב-2013 לשיא של 33.6 מיליארד דולר בארה"ב, ומכירות השוקולד לבדן גדלו ב-3.6% מאז 2012.

לכן אין זה פלא שיותר ויותר מותגי בוטיק של מגדנות קטנות משדרגים את החלל הקמעונאי שלהם לחללים המזכירים חנויות אופנה, תכשיטים ואביזרים. על ידי קריצה קטנה ליוקרה, הקונדיטוריות עונות על צורך הצרכן לצרוך מוצר יקר ויוקרתי – אבל מבלי לשלם יותר מידי.

שקיפות קמעונאית

קונדיטוריות רבות, המבקשות להעניק לצרכן חוויית קנייה מסקרנת יותר, פותחות את המטבחים – וחושפות את הקלפים לצרכן. כך, למשל, הסטודיו היפני Schemata Architects התקין זכוכית בין המטבח לחלל הקמעונאי בקונדיטוריה הספרדית Papabubble ביוקוהמה, יפן, על מנת שהלקוחות יוכלו לחזות במו עיניהם בפלא רקיחת הממתקים. ואילו הקונדיטוריה הלונדונית Spun Candy גם אופה את מגדנותיה לעיני לקוחותיה – וגם מציעה להם להירשם לקורסים בקונדיטוריה שנערכים בחנות.

מנת הסוכר היומית

אבל לא כולם, ובמיוחד לא הצעירים הממהרים תמיד, רוצים לעצור ולהציץ למטבח. לכן צומח טרנד הפוך, שמנסה להפוך את המתוקים מחטאים נדירים שמצריכים ביקור בחנות – למנות סוכר יומיות שאפשר לקנות על הדרך. דוגמא טובה לכך היא חנות השוקולד 100% Chocolate Café בטוקיו, שמציעה מסלול דרייב אין וטייק אווי בחזית החנות.

ואילו Candy Meister Van בוונקובר, קנדה, המתמחה בדברי מתיקה גרמניים, אינו אלא אוטו ממתקים הנוסע ברחבי העיר בדומה לאוטו גלידה הזכור לטובה. אפליקציה מאפשרת לצרכנים לעקוב אחר מסלול המשאית, ובכך לפגוש בה פעם או פעמיים ביום, בדרך לעבודה או בדרך הביתה.

העוגית כתכשיט

אסטרטגיה הפוכה לאסטרטגיית ה-grab-and-go באה להשהות את הצרכן בחלל על ידי שימוש במוטיבים מחנויות אופנת עילית ותכשיטי יוקרה – ואפילו מגלריות אמנות ומועדוני לילה. Theurel&Thomas, קונדיטוריית בוטיק במונטריי, מקסיקו, מזכירה חנות תכשיטים יותר מאשר חנות עוגיות: בחלון הראווה מוצגים לראווה מקרוּנים בתיבות זכוכית, כמו יהלומים יקרים.

נפלאות הילדות ונפלאות המדע

קונדיטוריות המנצלות את הקשר הברור בין דברי מתיקה לילדות מציעות ללקוחות חוויה היפר-משחקית בסגנון "וילי וונקה ומפעל השוקולד", ואילו קונדיטוריות אחרות מנצלות את הטרנד המדעי-טכנולוגי – שבאווירה הנכונה יכול להתגלות כפלאי לא פחות.

כך, למשל, בוטיק הפטיסרי המקסיקני Cioccolato משתמש בצבעים בהירים, חלקם צבעי שוקולד אקריליים ה"נוטפים" מהמדפים, כדי לעורר אסוציאציות של לונה פארק. אסטרטגיה עיצובית דומה אפשר למצוא בגלידרייה התאילנדית Once Upon A Cream, שמשתמשת בפרטי נחושת לצד צבעי פסטל בהירים כדי להחזיר את הלקוחות לילדות – אבל גם להזכיר להם תדיר שעשיית גלידה היא לא פחות מאשר מדע.

דוגמא קיצונית עוד יותר היא פארק השעשועים של מותג השוקולד האמריקאי הרשיז, שנפתח ביוני השנה בחנות הדגל של המותג במלון ניו יורק-ניו יורק בלאס וגאס. בפארק השעשועים ניתן למצוא לא פחות מ-800 סוגים של ממתקים, לרבות פסלי שוקולד ענקיים של בניין האמפייר סטייט, פסל החירות – וסתם חטיף שוקולד של הרשיז בגובה 25 מטרים.

תמונות באדיבות אתר stylus