בית קטן (ואדום) בערבה
מבנה יוצא דופן לסביבה מדרום לליסבון קיבל את ההשראה שלו מקשיי ההתמצאות של האדריכל בחנייה של הסופר השכונתי
קרדיט צילומים: João Guimarães – JG Photography, Carlos Cezanne, Tiago Rebelo de Andrade
כשהאדריכל לואיס רבלו דה אנדראדה (Luís Rebelo de Andrade) הגיע לשטח שבו נבנה ״Casa 3000״, מדרום לליסבון, פורטוגל, הוא הרגיש שיהיה לו קל יותר ללכת לאיבוד במקום מאשר במגרש החניה של הסופמרקט השכונתי שלו. הסיבה: הנוף האחיד שמנוקד בעצי אלון ואורן, ללא נקודות ציון גיאוגרפיות, מקשה על הההתמצאות במרחב.
חוויה זו הובילה אותו לרעיון המרכזי שהוביל את הפרויקט כולו של ״Casa 3000״: להשתמש באדריכלות שתתפוס את מקומן של נקודות ההתייחסות הגיאוגרפיות. כך, הדבר הראשון ששמים לב אליו, עוד לפני צורת המבנה, הוא הצבע האדום הבוהק, ניגוד מוחלט לירוק העז של העצים מסביב ולשמיים הכחולים מעל.
הבחירה בצבע יסוד ובסיסי אחד משלימה הבט אחר של התכנון. לדברי דה אנדראדה, הצורה החיצונית של הבית נראית במכוון כמו בתים שמציירים ילדים, עוד לפני שהגיעו אפילו לבית הספר היסודי. כך, צורות גיאומטריות בסיסיות כמו גג גמלון בצורת משולש שווה שוקיים בחזית המבנה ודלתות וחלונות שמובחנים מהחזיתות, מעניקות למבנה פשטות צורנית. זו מתבססת גם על דימויים רומנטיים משותפים כמו הבית הקטן בערבה וחיי החלוצים של המערב האמריקאי, שנחקקו בזיכרון הקולקטיבי.
התוצאה היא מבנה איקוני קל לזיהוי, שמתווספת אליה גם חשיבה בת קיימא ופונקציונלית. פאנלים סולאריים שהותקנו במבנה מצליחים לייצר יותר אנרגיה משהבית צורך, ותכנון הבית כולו נועד לזרז את זמני ועלויות הבנייה, ובהתאם גם את צריכת האנרגיה שלו.
