הַיּוֹם אֲנִי גִבְעָה, מָחָר אֲנִי יָם
הבדיחה מספרת שבתל אביב לאף אחד אין עבודה – כי לכולם יש "פרויקטים". ואמנם התחרות הגוברת בין שווקי העולם המודרני מחייבת חברות לגלות יותר ויותר גמישות עסקית. צוותים מצתוותים ומתפרקים ביום עבודה אחד ועובדי חוץ נכנסים למשרד ליום עבודה אחד, והכל בהתאם לדרישות, לאופי ולנפח העבודה באותו רגע. עכשיו השאלה היא כיצד להפוך גם את החלל העבודה לגמיש – לפחות כמו העובדים עצמם.
לשחק בחלל כמו בלגו
מעצבים כמו אדוארד אוגוסטה ושין אצומי מובילים בשנים האחרונות מהלך של רהיטים היברידיים – רהיטים ש"משחק" בהם יכול לשנות את כל אופי החלל מן היסוד. דוגמא טובה לכך היא "הבית ההיברידי" של אוגוסטה בלוס אנג'לס: שורה של מדפי ספרים אינה אלא מיני אמפיתטרון, שמתפקדת גם כחלל אחסון וגם כחלל לישיבות – אינטימיות או המוניות. "משרדים צריכים להתייחס לעובדים שלהם כאל מבוגרים", אומר אוגוסטה. "אסור לכבול אותם לשולחנות שלהם".
איך בונים מחלקה אד-הוק עד מחר
במשרד הארכיטקטים הבריטי Jump Studios בוודאי יסכימו עם אוגוסטה על הצורך להתייחס לעובדים כאל מבוגרים חופשיים. המשרד, שמתמחה במשרדים מודולאריים, השלים לאחרונה את בנייתם של משרדי ענקית החיפוש גוגל במזרח לונדון. "אנחנו עדים לשינוי באופי העבודה", אומר סיימון ג'ורדן, מנהל הפרויקט. "מעבודה במחלקות מובנות לעבודה בצוותים, שמתחברים אד-הוק סביב יוזמה אחת לרגע אחד – ואז מתפזרים". לכן ב"קמפוס גוגל" החדש, התריסים הם אלה שמחלקים או פותחים את חלל העבודה, הכל לפי הצורך והיוזמה של העובדים, כלומר – מלמטה.
כשהחלון חכם מהארכיטקט שלו
אבל למה לדחוף ולהזיז רהיטים בתוך החלל כשהחלל עצמו יכול לזוז – או לפחות להיראות כזז? חברת ABI (Adaptive Building Initiative) מובילה דור חדש של גמישות עיצובית, כזה שיכול להגיב בזמן אמת לשינויים פנימיים בחברה. בין היתר, ABI מציעה חלון ראווה "חכם", הדומה לכוורת דבורים, שמקרין דפוסים גרפיים. הדפוסים האלה נעים משקיפות גמורה לפרטיות מוחלטת, מה שמאפשר ליצור ולבטל חציצות ומחיצות בלחיצת כפתור.
