השטח השחור שבין אדריכלות לאמנות

בשנת 2016 האמן הבריטי אניש קאפור הצליח לעורר סערה בעולם האמנות לאחר שרכש את זכויות השימוש הבלעדיות למטרות אמנותיות ב״ונטאבלאק״ - פיגמנט המסוגל לספוג כמעט 100% מקרני השמש. על הפוטנציאל האדירכלי של הפיגמנט היה אפשר ללמוד באולימפיאדת החורף שנערכה בחודש פברואר האחרון בפיונגצ׳אנג שבדרום קוריאה, שבה הציג האדריכל (אף הוא בריטי) אסיף קהאן את מה שהוא כינה ה״בניין השחור ביותר על פני כדור הארץ״, תוך שהוא עושה שימוש בגרסה מעט שונה של אותו פיגמנט.

הביתן, שגובהו 10 מטרים ושטחו X3535 מטרים, הוזמן על ידי חברת יונדאי כחלק מיוזמת האמנות הבין־לאומית שלה. כתוצאה מההרכב היחודי של הפיגמנט, במבט מרחוק הבנין נראה דו־ממדי; מוטות שבקצוות שלהם אורות זעירים הגבירו את האפקט הדרמטי והעניקו את הרושם של כוכבים התלויים בחשכת החלל. הכניסה למבנה נעשתה דרך מסדרון חשוך שנפתח לתוך חלל לבן ובוהק שחופה בקוריאן. תוך כדי הליכה המבקרים יצרו אינטראקציה עם חיישנים שהפיקו 25 אלף טיפות מים מדי דקה, שנקוו לתוך אגם.

קהאן, בוגר ה־AA בלונדון, הקים ב־2008 סטודיו המשלב עיסוק בארכיטקטורה, בעיצוב מוצר ובעיצוב פנים, וזו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא מתכנן מבנים מסוג זה. באקספו 2017 בקזחסטן הוא עיצב ביתן שחקר את מקורות האנרגיה באמצעות סאונד ואנימציה, באולימפיאדת החורף של סוצ׳י ב־2014 הוא יצר את ״הר ראשמור של העידן הדיגיטלי״, שהציג מודלים תלת־ממדיים של מבקרים דרך חזית של קרום בד, ובאולימפיאדת לונדון ב־2012 הוא תכנן בעבור קוקה קולה מבנה מלוחות ענקיים שהיה אפשר לנגן עליהם. כשהתראיין על הפרויקט הוא כינה את עצמו כ״אסטרונאוט בארון״, ואמר שהעבודה עליו הייתה חלק מעניין רחב יותר שהוא מגלה בתחושה של הנשגב: ״כשאתה מסיר את מסך המציאות, זו דרך אחרת לחוות ארכיטקטורה״.

לוגו של חברת טמבור - קישור לעמוד הבית

כניסה למערכת

אין לך עדיין חשבון?
לחצ/י כאן כדי להירשם