החלל הדו קומתי מתוכנן כך שהוא כולל משחק בין שני אופני תצוגה – אנכיים ואופקיים – שמתאימים את עצמם הן לגובה העיניים של המבקרים, בהתאם לגובה המשתנה של מפלס הרחוב הזוויתי, והן לעיצוב הפנים של החלל.

גופי תאורה מוזהבים; משטחי תצוגה בצורות אמורפיות; מראות גדולות, מורכבות, תלויות ומסתובבות, שיוצרות עומק ומעניקות לחלל תחושה גדולה יותר; הקווים המעוגלים והאורגניים של מתקני התצוגה; ואלמנט הטראצו הפיסולי ברצפה – כולם ביחד מעניקים את התחושה היוקרתית, האלגנטית והמזמינה כאחד.