כל מי שנסעו לחו״ל יותר מפעם אחת, ודאי הנוסעים המתמידים שבינינו, מכירים את תחושת הניתוק והדיסאוריינטציה שאפשר לחוש אחרי שעות של טיסה באותו מושב, כשמבעד לחלון אפשר לצפות ללא הרף באותה שקיעה או זריחה. ואז הנחיתה בשדה תעופה, שדומה בצורה ניכרת לאלפי שדות תעופה אחרים, עם מסלולי הליכה גנריים ותשתיות אין־סופיות, שמטרתן הפוקנציונלית היא אחת: להעביר אנשים בצורה חלקה מנקודה אחת לנקודה שנייה.