fbpx

אדם-מכונה-מותג

ברוכים הבאים לעידן ההיברידי, עידן חדש שבמרכזו ממשקי אדם-מכונה: מחשבים לבישים, ממשקי מוח-מחשב ובינה מלאכותית. זה הזמן שלכם לעלות על רכבת המאה ה-21, לחמוק מהסכנות הטכנולוגיות ולנצל את ההזדמנויות העיצוביות.


IDC חוזה ששוק הטבלטים העולמי יעקוף את שוק ה-PC כבר בשנת 2015, מה שמעיד על "שינוי משמעותי בגישת הצרכן למחשבים בפרט, ולמערכות ההפעלה שמתפעלות אותם בכלל". בטווח הקצר, פירושו של דבר מעבר חד ממחשבים אישיים למכשירים ניידים כמו טבלטים, טלפונים חכמים ומחשבים לבישים. בטווח הארוך, פירושו של דבר שרגע הטמעת המחשב באדם מתקרב – ובצעדי ענק. המנצחים בתחרות הזו יהיו אותם עיצובים טכנולוגיים שיצליחו לחבק את סך כל ההתנהגויות האנושיות במכשירים חכמים, כלומר לצאת מהקופסה השחורה בחדר ולהיכנס למחזור הלייף סטייל.

 

מחשבים לבישים, מותגים מחיקים

קליי הברט, מנכ"ל רשת שיתוף הסרטונים Spindows, חוזה כי "הטכנולוגיה תהפוך להמשך ישיר שלנו". עוד ועוד עדויות מצביעות על כך שטכנולוגיה לבישה היא העתיד, וגוף האדם – שדה הקרב העתידי של חברות הטכנולוגיה. Juniper Research, שחוקרת את שוק הסלולרי בבריטניה, טוענת כי 2014 תהיה שנת קו פרשת המים עבור מכשירים לבישים, וחוזה כי שוק המכשירים הלבישים יצמח לידי 1.5 מיליארד דולר – כלומר כמעט יכפיל את עצמו בשנתיים גם מרי מיקר, אנליסטית בחברת גיוס ההון KPCB, סבורה שטכנולוגיה לבישה היא עתיד שוק הטכנולוגיה. במהדורה האחרונה של סקר הטרנדים האינטרנטיים של KPCB, שפורסם במאי השנה, מיקר כתבה שמחשבים לבישים "חודרים לשוק מהר וחזק", ואילו טים קוק, מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה אפל, רואה במחשבים הלבישים "ענף נוסף" של עידן הפוסט PC.

 

אבל עם כל הכבוד ליצרנים, לצרכנים יש רגשות מעורבים לגבי מחשבים לבישים כמו Google Glass. יותר ויותר צרכנים מביעים דאגה מחדירה של מדינות וחברות מסחריות לפרטיותם, וכמעט שני שליש מסך כל הצרכנים בארה"ב ובבריטניה השיבו לסקר שערכה חברת מחשוב הענן Rackspace שיש להסדיר את המחשבים הלבישים בחוק. אחד מכל חמישה הציע לאסור אותם בחוק כליל.

פוסטר מייעץ למותגים שרוצים להיכנס לשוק המחשבים הלבישים להצטוות למותגים שכבר זכו לאמון הציבור – ולגופו. לאפל, למשל, הוא מציע לחבור למותג השעונים רולקס או למותג התיקים אלסטופלסט. "הדרך הכי קלה להגיע לגוף הצרכן", אומר פוסטר, "היא פשוט לקנות את דרכך לשם באמצעות מותג ביניים".

רוהיט טלוור, מייסד קבוצת החשיבה הלונדונית Fast Future, טוען שהבעיה עם זיווג שכזה תהיה בהסתרת המותג הטכנולוגי. "ככל שהטכנולוגיה תהיה יותר לבישה ויומיומית, כך מטבע הדברים המותג יבלע במכשיר". כדי להימנע מכך, טלוור מציע שני כלים לשמירה על ייחודיות המותג בעולם הטכנולוגיה הלבישה: ראשית, יש לשמור על נוכחות מתמדת בשוק האפליקציות למוצר שלך, כך שגם אם המוצר עצמו "יבלע" בעגיל – מותג החברה עדיין יהיה בולט כתמיד באפליקציה שמפעילה את העגיל הממוחשב.

מיטב המוחות

בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בממשקי מוח-מחשב, שכבר היום מאפשרים לסובלים מנכויות ומפגיעות נוירולוגיות לנהוג במכונית או לשתות כוס קפה – והכל בכוח המחשבה. 

אבל שליטה מכנית בכוח המחשבה היא כבר מזמן לא המטרה היחידה של הממשקים הללו. יותר ויותר מהנדסים, מעצבים ואפילו מותגים משתמשים בממשקים החדשים כדי לעודד ולהפגין יצירתיות. כך, למשל, ביוני השנה פרסם מותג הוודקה סמירנוף שיר שהולחן כולו על ידי המרת גלי המוח של שלושה מעריצים של המותג, הסובלים משיתוק מוחי, לגלי קול.

דוגמה יצירתית אחרת היא המיצג Cerebral Hut של הארכיטקט הטורקי גובנס אוזל. המיצג הקינטי, שהוצג ב-2012 בביאנלה לעיצוב באיסטנבול, מאפשר לצופה לשלוט בגבולות הפיזיים של סביבתו באמצעות כוח המחשבה בלבד. בכך הפך אוזל על פיה את ההנחה לפיה המרחב מעצב ומגביל את מחשבות האדם – אך לא להפך. "זה המיצג הראשון בעולם", אומר אוזל, "שבו הארכיטקטורה הפיזית מתעצבת לגמרי בכוח הרצון".

תמונות באדיבות אתר stylus


ההזמנה נקלטה בהצלחה!

כניסה למערכת