פרספקטיבות מקבילות של אור וצבע
סדרת מיצבים בהשראת עבודותיו של האדריכל הנודע מיס ואן דר רוהה בוחנת את האופן שבו אנחנו תופסים ומבינים אור, צבע וחלל
קרדיט צילומים: Boris Shiu
Kaiseki הוא מונח יפני המתאר ארוחת ערב מסורתית מרובת מנות. המונח מתייחס גם למכלול הכישורים והטכניקות המאפשרים הכנת ארוחות מסוג זה, והוא מקביל למטבח העילית המערבי. סטודיו Shanghai Hip-Pop, שכשמו פועל בשנחאי, מאמינים שהתשובה לשאלה איך אפשר לקבוע על מסעדה שהיא מסעדת עילית, נקבעת בדיוק ברגע שבו אנו נכנסים מבעד לדלת המסעדה.
כדי להגיע לתוצאה המבוקשת, בעיצוב של מסעדת Omakase התבססו חברי הסטודיו על פריחת הדובדבן המפורסמת של יפן ועל ״גשם הסאקורה״, תופעת הטבע שבה עלי הכותרת של פרחי הדובדבן נושרים בעדינות אל הקרקע. פנים המסעדה נבנה במחשבה ״לעטוף״ את האורחים כדי ליצור חלל רומנטי. לשם כך נבנו מחיצות ורודות שקופות למחצה ורצפות מוארות, המעוטרות בפרחים ובמוטיבי טל, שמקיפים את הסועדים בתוך עלי הכותרת ״הנופלים״. המחיצות מאזנות בין פתיחות לפרטיות, כך שאנשים יכולים לראות דרכן אך לא מספיק כדי להפריע לפרטיותם של אחרים.
חלל הקומה העליונה של המסעדה כולל אלמנט מרכזי המאכלס את חדר המדרגות וחדר אוכל פרטי. עם הצבע הזהוב החם והזוהר למרחוק, הוא בולט בתוך עיצוב הפנים הוורוד, ומספק כיוון ברור למפלס העליון. בעזרת אפקטים של תאורה משתנה, הפריחה הוורודה ומחיצות הזכוכית יוצרות ״סביבה פואטית שתתפוס את את לבה של כל עלמה״.
את התוצאה הסופית מדמים חברי הסטודיו לציור במכחול חופשי, שבו ״כל סועד הופך לחלק מהנוף, עם שקיעה וגשם של פריחה שלא ייגמרו מעולם. גשם סאקורה הוורוד הוא המילה היפה והרומנטית ביותר״, הם קובעים, ומוסיפים ש״החיים הם יותר מרק ׳לחיות׳: עדיין יש מקום לזמנים רומנטיים ולחלומות ורודים״.
