האופטיכרום מגיע למערב ניו יורק
פאטרנים גיאומטריים בשחור־לבן ואסתטיקה שמזכירה את הגרפיקה הממוחשבת של שנות ה־80 וה־90 על קירות אולם הקונצרטים של באפלו, ניו יורק
קרדיט צילומים: MK Photo, Tom Loona
פליפה פנטון נולד בארגנטינה בשנת 1986, והחל לצייר על קירות הרחובות של העיר שבה גדל – ולנסיה, ספרד – כשהיה בן 12. אף על פי ששם משפחתו זהה לשמה של חברת הצבעים המפורסמת, החיבה שלו לצבע היא צירוף מקרים בלבד, וכדי לשמור על בידול קרא לחבורת הגרפיטי שלו ״PANT1״. לאחר שהתנסה בסגנונות רבים של אמנות רחוב, הוא מצא את עצמו נמשך ל־OP-ART ולאמנות הקינטית של שנות ה־60, והחל להשתמש בהן כמקור השראה עיקרי בעבודתו.
כיום הוא מפורסם ביצירת עבודות אמנות בקנה מידה גדול, שמשלבות פאטרנים גיאומטריים בשחור־לבן, שימוש בפיקסלים מרובעים כיחידות בסיס, וסקאלה צבעונית שמזכירה את הגרפיקה הממוחשבת של שנות ה־80 וה־90 שעליה גדל. בעבור פנטון, מרכיבים אלה משמשים את הבסיס לציורי הקיר, הפסלים והציורים שלו.
כל אלה מופיעים גם ב־Optichromie, עבודה האמנות הציבורית החדשה שיצר על חזית אולם הקונצרטים של העיר באפלו במדינת ניו יורק, ארצות הברית. העבודה, הוזמנה על ידי ״יוזמת האמנות הציבורית של אולברייט־נוקס״, ששואפת להגביר את הזהות התרבותית המקומית בנופים העירוניים והפרבריים של מערב מדינת ניו יורק.
במבט ראשון העבודה נראית כאילו היא עוסקת במעגלים האין־סופיים של שכפול ושינוי, האופייניים לאומנות ולתרבות הדיגיטלית והממוחשבת. אולם, פנטון מספר שהוא בוחן את הקידמה הטכנולוגית ורואה את תוכנות המידול הממוחשבות שבהן הוא משתמש, כחלק מרצף של חידושים שמאפשרים ליצור אמנות, לצד העיפרון וצבעי השמן הקלאסיים.
