והדרת פני ישן
עיצובים מהעבר הלא רחוק הם לא רק נוסטלגיים – הם גם נגישים ללקוחות: השפה העיצובית של מחצית המאה ה-20 עדיין מהדהדת בראשית המאה ה-21. "הרבה מהרהיטים של התקופה עשו שימוש בחומרים חדשים ובייצור תעשייתי כדי להוזיל את העלויות ולאפשר ייצור המוני עממי – שני פקטורים שעדיין רלוונטיים לנו מאוד", מסבירה טבית'ה טאומה, עורכת מגזין העיצוב MidCentury magazine, שמתמחה בתקופה.
וזה בדיוק מה שעושה המותג הדני Gubi – עוזר לחברות לזהות עיצובים איקוניים מהעבר – וגם מהעתיד. המותג, שנוסד ב-1967 במטרה למכור טקסטיל, התגלגל לעסקי האופנה ומאז 2001 מתעסק אך ורק בקניית הזכויות לעיצובים של מוצרים החל משנות ה-30 של המאה שעברה, לצד שחזורים ומשחקים מקוריים פחות או יותר על עיצובים ישנים. כך, למשל, נברשות ה-Ronde החדשות של Gubi הן משחק על נברשות שנות ה-70. היתרון עבור Gubi ברור: למרות שהמותג עוסק בעיצוב רק קצת יותר מעשר שנים, העיצובים הישנים משבים לו נופח של מסורת, אותנטיות ועומק תרבותי.
לשכתב את העבר
כשמשחררים מחדש מוצר קלאסי, מותגים רבים תופרים אותו מחדש לפי מידות הצרכן העכשווי והטרנדים העכשוויים. "הטעם שלנו השתנה כשזה מגיע לצבעים ולדפוסים", אומרת טאומה. "בעבר קמעונאות הייתה די חדגונית. היום אנחנו משתמשים בהרבה יותר צבע בבתים מאשר בשנות ה-50'".
מותג הריהוט השוויצרי Vitra מינה לאחרונה את המעצבת ההולנדית הלה יונגריוס לנהל את ספריית הצבע והמשטח בחברה. הגדרת התפקיד שלה הוא לרענן את העיצובים הקלאסיים של החברה באמצעות חומר וצבע. הפירות הראשונים של עבודתה נחשפו השנה ביריד הרהיטים במילאנו: עיצובים של גדולי העיצוב ממחצית המאה שעברה – חלוצים בתחומם כמו צ'רלס וריי איימס, ז'אן פרובה וג'ורג' נלסון – הוצגו מחדש בצבעים ובחומרים עדכניים.
מותג הריהוט השוויצרי Vitra מינה לאחרונה את המעצבת ההולנדית הלה יונגריוס לנהל את ספריית הצבע והמשטח בחברה. הגדרת התפקיד שלה הוא לרענן את העיצובים הקלאסיים של החברה באמצעות חומר וצבע. הפירות הראשונים של עבודתה נחשפו השנה ביריד הרהיטים במילאנו: עיצובים של גדולי העיצוב ממחצית המאה שעברה – חלוצים בתחומם כמו צ'רלס וריי איימס, ז'אן פרובה וג'ורג' נלסון – הוצגו מחדש בצבעים ובחומרים עדכניים.
"ההתאמות הללו מוסיפות עניין ללקוח", מסבירה ויפולה מ-Iittala, "אבל הן מוסיפות עניין גם לנו, היצרנים. המחשבה מחדש על הצבעים, החומרים והגדלים של המוצרים שלנו מונעת מאיתנו להיקלע לקיבעון מחשבתי. זה פשוט מונע שגרה". Iittala משחררת מחדש את כל המוצרים הקלאסיים שלה מידי שנה, כל פעם עם טוויסט קצת אחר.
בתחום הריהוט, הרביזיות הללו נוטות להתמקד בגימור. "אנחנו דבקים בגדלים המקוריים בגלל שאנחנו מאמינים שזה חלק מהיושרה הפנימית של העיצוב", אומר אדוארד טראדו, יו"ר המותג הבריטי Ercol. "מה שכן, אנחנו משתמשים בצבע כדי להעמיד את הפריט הקלאסי בשורה אחת עם פריטים עכשוויים". טראדו מוסר שהקולקציה Ercol Originals – שיצאה לשוק ב-2007 וכללה רהיטים משנות ה-1950 שעוצבו בידי מייסד המותג לוסיאן ארקולני – הייתה הצלחה מסחרית מסחררת.
בכורה מאוחרת
כמובן, לא מעט עיצובים שנחשבים היום לאיקונים היוו בשעתם היפה אתגר לא קטן מבחינת אמצעי הייצור. היום ניתן לייצר עיצובים פורצי דרך שכאלה כך שיהיו מדויקים, שימושיים וזולים מאי פעם. למעשה, חלק מהעיצובים האלה היו אוונגרדיים עד כדי כך, שהם נפלו די מהר מקו הייצור – או שלא עלו עליו מלכתחילה. במקרה כזה, ייצור של עיצוב "קלאסי" יהיה בבחינת חדשנות גמורה עבור הצרכן.
כך, למשל, כאשר המעצבים האמריקאיים צ'רלס וריי איימס יצרו ב-1950 את כיסא הפלסטיק המפורסם שלהם Molded Plastic Chair עבור היצרן האמריקאי Herman Miller, המטרה המקורית שלהם הייתה בכלל ליצור כיסא זול ועמיד מעץ – אלא שציפוי הדיקט לא עמד בעיצוב העגלגל של זוג המעצבים. בלית ברירה הזוג עבר להשתמש בחומר חדש: פיברגלס.
אבל זה לא סוף הסיפור: היום, היצרן האמריקאי Herman Miller עובד עם היצרן הגרמני Reholz, שמשתמש במדפסות תלת מימד על מנת לעגל את הציפוי מבלי לשבור את הדיקט. בדיוק כמו שהאיימסים רצו. כך קרה שתהליך מורכב של חיתוך העץ והדבקתו מחדש הביא ליציאתו לשוק של ה-Molded Wood Side Chair המקורי, 63 שנה אחרי ששורטט לראשונה בידי צ'רלס וריי איימס.
תמונות באדיבות אתר stylus
