השנה הסתכלנו פנימה והחוצה, דרך חלונות ומסכים, על עצמנו, החברים והקרובים כדי להבין ולהפנים את מה שמתרחש פה. הבטנו מחלונות הבית אל האופק כשלא יכולנו לצאת החוצה. הבטנו אל חלונות הנפש כדי לעכל את הסיטואציות הרגשיות. הבטנו אל המסכים כדי לגבש עמדות ותפיסות אל מול ידיעות מטלטלות.
ולאן שלא הסתכלנו, הבית נותר המקום הבטוח – נקודת ההתחלה של היום ונקודת הסיום שלו. המקום שבו אנחנו אנחנו יכולים לעצור ולנוח, למלא מצברים, לרענן את הגוף ולהחיות את הנפש. זהו מקום המפלט שלנו, גן עדן פרטי שבו אנחנו יכולים להקיף את עצמנו בחומרים טבעיים, רכים, שמשדרים יציבות ומעניקים בטחון.