Posted on

הגנה משולבת לרטיבות ולאש – הכירו את לוח FM

כולנו מכירים מקרוב את לוחות הגבס הירוקים שעמידים לרטיבות ואת לוחות הגבס הוורודים מעכבי בעירה. לעומת זאת, הפתרון שמשלב את שניהם פחות מוכר: לוחות FM – לוחות גבס לשימוש פנימי, המשלבים עמידות משופרת  לרטיבות, אש ורעש, זאת באמצעות שילוב תכונות של לוח וורוד מעכב בעירה, עם תכונות של לוח ירוק שעמיד בלחות ובמים.

מהם היתרונות המרכזיים של לוחות FM?

  • פתרון אחד המספק הגנה תלת תכליתית
  • קל להתקנה, וחוסך זמן עבודה.
  • עמידות גבוהה לאש – מערכת חסינת אש המעכבת בעירה ליותר משעתיים, מאושרת ת.י 931.
  • עמידות גבוהה למים – מונעת מעברי מים ולחות.
  • עמידות גבוהה לרעשים – מערכת אקוסטית בעלת הנחתת קול של DB 52.

בנוסף, ייצור כחול לבן של לוחות ה- FM ושאר חלקי המערכת מאפשר לכם ליהנות מזמינות גבוהה של מלאי.

איך אפשר להשתמש בלוחות FM כדי לשדרג את התוצאה הסופית ולחסוך זמן עבודה יקר?

פתרון רב תכליתי לחנויות ומשרדים

בגופים מוסדיים רבים, כמו למשל מבני ציבור, קניונים, בתי מלון ועוד, קיימת דרישה לשילוב פתרונות מעכבי בעירה. אך מה עושים במקרים שבהם מחיצות וורודות בעלות עמידות לאש, באות במגע עם לחות ועם רטיבות? התרחיש הזה התממש בחנות השוכנת באחד הקניונים באזור הצפון, כאשר דליפת מים מחנות אחת חלחלה לחנות הבגדים הצמודה. כתוצאה מהדליפה, הבגדים העלו סימני עובש. המקרה הזה העלה את הצורך לפתרון שגם יעניק עמידות בפני אש, וגם יהיה עמיד ללחות.

מתוך הבנת צרכי החנויות, המלצנו על התקנת מחיצה דו קרומית המכילה שני לוחות FM מכל צד עפ"י מפרט טמבור. השימוש בלוחות הוביל ליצירת הפרדה אקוסטית, לעמידות גבוהה לנגיפה, לאש ולרטיבות. בעזרת לוחות ה- FM וחומרי האיטום של טמבור, נוצרה הפרדה מלאה בין החללים.

בנוסף, השימוש בפתרון אחד שמספק הגנה רב תכליתית, חוסך זמן עבודה יקר: בעזרת השימוש בלוחות ה- FM אין יותר צורך בתכנון ובהתקנת סוגים שונים של לוחות. התקנת מחיצת דו קרומית של לוחות FM תספק גם בידוד אקוסטי, גם עמידות לרטיבות וגם עמידות לאש.

הגנה מפני רטיבות ואש במבני מגורים

כמו שבדירות רבות מתקינים גלאי עשן וספרינקלרים, כך התקנת לוחות וורודים מספקת שכבת הגנה נוספת לצורך עיכוב בעירה בזמן שריפה. אך מה עושים כשיש לסלון קיר משותף עם המקלחת, והלוחות עומדים בפני סכנת רטיבות? עד היום, כדי שהצד שפונה למקלחת יהיה עמיד לרטיבות והצד שפונה לסלון יהיה עמיד לאש, היה צורך בעירוב של לוחות: שילוב של לוחות וורודים וירוקים, שכל אחד צריך לפנות לכיוון המתאים. כמו שכבר הבנו, השימוש במחיצה דו קרומית המורכבת מלוחות FM, יספק הגנה רב תכליתית ויחסוך הרבה מאוד מאמץ.

בזמן שבשוק המוסדי ההכרות עם הלוח המשולב הולכת וגדלה, מקומות דוגמת חנויות, משרדים ומבני מגורים שבהם מתבצעים שיפוצים אינם מכירים את הפתרון הזה על שלל יתרונותיו. הצעת הפתרון המשולב ללקוחותיכם תספק להם הגנה מקיפה בהרבה, ותגדיל את שביעות הרצון מהתוצאה הסופית.

דגשים להתקנת לוחות FM

כדי לייצר איטום אופטימאלי, יש להשתמש במחיצה דו קרומית של לוחות FM ובחומרי האיטום הנלווים של טמבור. בנוסף, יש ליצור מעין אמבט איטום למניעת זליגת המים לחללים האחרים. במקרה של רטיבות, אמבט האיטום יאפשר לנו לשלוט על יציאת המים מהפתח הראשי.

לפרטים נוספים על לוחות ה- FM ולקבלת המפרט ליצירת אמבט איטום, אנחנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם קו המומחים שלנו: 6477*.

Posted on

האלגנטיות של הבלט, האדריכלות של הונג קונג

קרדיט צילומים: סטודיו Design Army, להקת המחול של הונג קונג; Dean Alexander

כשסטודיו Design Army התבקש על ידי להקת הבלט של הונג קונג, ליצור קמפיין לרגל חגיגות 40 שנה ללהקה, המטרה הייתה לשנות את התפיסה שבלט מיועד רק לחובבי הז׳אנר, ולתווך את הבלט לקהל חדש בהקשר עכשווי. הבחירה בעיר הונג קונג, עם האדריכלות האולטרה־מודרנית שלה, הייתה מתבקשת. אולם, היא לא הייתה רק הרקע לקמפיין – אלא הפכה למטפורה לבלט – כששני עולמות התמזגו לאחד.

סרטון התדמית לוקח את הצופה למסע ברחובות הונג קונג דרך נמל ויקטוריה המלכותי ועד לאולם אירועים מסורתי, לצליליו המפורסמים של הבולרו של ראוול. תחת הכותרת ״להתקדם ולעולם לא לעמוד בשקט״, התוצאה צבעונית במיוחד, מלאת חיים ואופטימיות, ועוסקת באנרגיה הדינמית והרוח החדשנית של להקת הבלט, תוך כבוד למורשת והעבר והתמקדות ביופי ובאלגנטיות של הבלט ובחן ובפיזיות של הרקדנים. 

מתחושה קלאסית, שקטה ועדינה הסרטון עובר לקצב היפ הופ עכשווי, כשכל סצינה מציגה רמזים למורשת הסינית של האי ולתרבות הפופ הצבעונית: רקדנים במגרשי כדורסל, כוריאוגרפיה שמשלבת בלט עם אומנויות לחימה, אופנה ספורטיבית עכשווית וסבתות סיניות שמריעות מהיציע עם פומפונים.

״להקת הבלט של הונג קונג מחויבת לרעיון שבלט קלאסי יכול להיות עכשווי״, אומרים חברי הסטודיו. ״הקמפיין החדש מציב את חברי הלהקה כאמנים עכשוויים, כשהצבעים עוסקים בגוונים יוצאי דופן של הונג קונג – ישנים וחדשים – ובצורות הגרפיות הנועזות והגופניות של הרקדנים, בניגוד לארכיטקטורה שמסביב״.

Posted on

פרספקטיבות מקבילות של אור וצבע

קרדיט צילומים: Boris Shiu

Kaiseki הוא מונח יפני המתאר ארוחת ערב מסורתית מרובת מנות. המונח מתייחס גם למכלול הכישורים והטכניקות המאפשרים הכנת ארוחות מסוג זה, והוא מקביל למטבח העילית המערבי. סטודיו Shanghai Hip-Pop, שכשמו פועל בשנחאי, מאמינים שהתשובה לשאלה איך אפשר לקבוע על מסעדה שהיא מסעדת עילית, נקבעת בדיוק ברגע שבו אנו נכנסים מבעד לדלת המסעדה.

כדי להגיע לתוצאה המבוקשת, בעיצוב של מסעדת Omakase התבססו חברי הסטודיו על פריחת הדובדבן המפורסמת של יפן ועל ״גשם הסאקורה״, תופעת הטבע שבה עלי הכותרת של פרחי הדובדבן נושרים בעדינות אל הקרקע. פנים המסעדה נבנה במחשבה ״לעטוף״ את האורחים כדי ליצור חלל רומנטי. לשם כך נבנו מחיצות ורודות שקופות למחצה ורצפות מוארות, המעוטרות בפרחים ובמוטיבי טל, שמקיפים את הסועדים בתוך עלי הכותרת ״הנופלים״. המחיצות מאזנות בין פתיחות לפרטיות, כך שאנשים יכולים לראות דרכן אך לא מספיק כדי להפריע לפרטיותם של אחרים.

חלל הקומה העליונה של המסעדה כולל אלמנט מרכזי המאכלס את חדר המדרגות וחדר אוכל פרטי. עם הצבע הזהוב החם והזוהר למרחוק, הוא בולט בתוך עיצוב הפנים הוורוד, ומספק כיוון ברור למפלס העליון. בעזרת אפקטים של תאורה משתנה, הפריחה הוורודה ומחיצות הזכוכית יוצרות ״סביבה פואטית שתתפוס את את לבה של כל עלמה״.

את התוצאה הסופית מדמים חברי הסטודיו לציור במכחול חופשי, שבו ״כל סועד הופך לחלק מהנוף, עם שקיעה וגשם של פריחה שלא ייגמרו מעולם. גשם סאקורה הוורוד הוא המילה היפה והרומנטית ביותר״, הם קובעים, ומוסיפים ש״החיים הם יותר מרק ׳לחיות׳: עדיין יש מקום לזמנים רומנטיים ולחלומות ורודים״.

Posted on

האופטיכרום מגיע למערב ניו יורק

קרדיט צילומים: MK Photo, Tom Loona

פליפה פנטון נולד בארגנטינה בשנת 1986, והחל לצייר על קירות הרחובות של העיר שבה גדל – ולנסיה, ספרד – כשהיה בן 12. אף על פי ששם משפחתו זהה לשמה של חברת הצבעים המפורסמת, החיבה שלו לצבע היא צירוף מקרים בלבד, וכדי לשמור על בידול קרא לחבורת הגרפיטי שלו ״PANT1״. לאחר שהתנסה בסגנונות רבים של אמנות רחוב, הוא מצא את עצמו נמשך ל־OP-ART ולאמנות הקינטית של שנות ה־60, והחל להשתמש בהן כמקור השראה עיקרי בעבודתו.

כיום הוא מפורסם ביצירת עבודות אמנות בקנה מידה גדול, שמשלבות פאטרנים גיאומטריים בשחור־לבן, שימוש בפיקסלים מרובעים כיחידות בסיס, וסקאלה צבעונית שמזכירה את הגרפיקה הממוחשבת של שנות ה־80 וה־90 שעליה גדל. בעבור פנטון, מרכיבים אלה משמשים את הבסיס לציורי הקיר, הפסלים והציורים שלו. 

כל אלה מופיעים גם ב־Optichromie, עבודה האמנות הציבורית החדשה שיצר על חזית אולם הקונצרטים של העיר באפלו במדינת ניו יורק, ארצות הברית. העבודה, הוזמנה על ידי ״יוזמת האמנות הציבורית של אולברייט־נוקס״, ששואפת להגביר את הזהות התרבותית המקומית בנופים העירוניים והפרבריים של מערב מדינת ניו יורק.

במבט ראשון העבודה נראית כאילו היא עוסקת במעגלים האין־סופיים של שכפול ושינוי, האופייניים לאומנות ולתרבות הדיגיטלית והממוחשבת. אולם, פנטון מספר שהוא בוחן את הקידמה הטכנולוגית ורואה את תוכנות המידול הממוחשבות שבהן הוא משתמש, כחלק מרצף של חידושים שמאפשרים ליצור אמנות, לצד העיפרון וצבעי השמן הקלאסיים.

Posted on

ארץ הפיקסלים

קרדיט צילומים: Amey Kandalgaonkar

הדבר הראשון שבולט ב־PIXELAND – פרויקט ציבורי שעיצב סטודיו 100architects בסין, הכולל מתקני חוצות שונים במרחב אחד – הוא ריבועי הצבע שמחלקים אותו: כתומים, צהובים, ירוקים ותכולים; בולטים מרחוק ומהווים ניגוד צבעוני עז למגדלי המגורים שמסביב. ואמנם, כשמה כן היא, ״ארץ הפיקסלים״ תוכננה בהשראת הפיקסל, יחידת המידע הגרפי הקטנה ביותר בדימוי הדיגיטלי, שהצירוף שלהם זה לצד זה מרכיב את הדימוי השלם.

כך, הסטודיו יצר מרחב ציבורי רב ־ תכליתי על ידי שילוב של ״פיקסלים״ פונקציונליים עצמאיים זה לצד זה. בעוד שלכל אחד מהפיקסלים יש פונקציה ומאפיינים משלו, ואפשר לקרוא אותו כישות עצמאית, החיבור ביניהם יוצר שילובים מעניינים של פעילויות ופנאי, ושל נראות צבעונית במרחב.

הפיקסל הראשי, שמשמש כלב הפרויקט, הוא ריבוע מושלם בגודל 5×5 מטרים. הוא מתפקד ״כמרחב המינימלי״ לאירוח קבוצת אנשים – כיכר מרכזית שכוללת אזורי מנוחה ואזורי פיקניק יעודיים עם מושבים ושולחנות, מבנים שאפשר לנוח בהם בצל, וספסלים ומדשאות משופעות שמשמשות כאזורי מפגש אינטימיים שאפשר לשכב ולנוח עליהן.

מסביב לכיכר הוצב מגוון רחב של מתקני שעשועים. ככל שמתקרבים לשולי הפרויקט הפיקסלים הופכים לקטנים יותר – בגדלים של 2.5×2.5 מטרים ו־1.25×1.25 מטרים. הפיקסלים הירוקים בשוליים מהווים גבול עם הסביבה הבנויה ומספקים פרטיות ובטיחות, בעוד שהכיכר המרכזית מספקת נקודת יחוס טופוגרפית שבמרכזה אוביקט בצורת סוס מפוקסל תלת־ממדי. בסך הכל השילוב הצבעוני והפונקציונלי יוצר מרחב ציבורי־משחקי יוצא דופן, שמאפשר לילדים לשחק ולמבוגרים שבחברתם לשבת וליהנות מהפרויקט יוצא הדופן.

Posted on

ארוחת בוקר עם מונדריאן

קרדיט צילומים: studio Brani & Desi

״ארוחת בוקר עם מונדריאן״ הוא פרויקט מגורים קונספטואלי שלוקח את עבודותיו של הצייר ההולנדי פיט מונדריאן, אחד מגדולי הציירים של המאה ה־20, ומתרגם אותם לחלל תלת־ממדי. התוצאה נדמית לרגע כאילו אנו חיים בתוך מוחו של הצייר, שפיתח שפה אמנותית חדשה שבה הביא לידי ביטוי את האופן שבו הוא רואה את העולם, את הטבע ואת האדם – כיחידה הרמונית אחת. כל זאת בציורים מופשטים המתבססים על שימוש בקווים אופקיים ואנכיים ובצבעי היסוד בלבד – אדום, כחול וצהוב.

״מטרתו של מונדריאן הייתה לגרום לצופים להרגיש שהם רוקדים תוך כדי צפייה בציוריו״, אומרות האחריות ברנימיירה איבנובה ודסיסלבה איבנובה, חברות הסטודיו הבולגרי Brani & Desi שפועל מסופיה. ״גם בפרויקט שלנו לגיאומטריה, לצבעים ולפונקציות חשיבות זהה, ואנחנו רוצות לעורר את אותם הרגשות: באמצעות קווים וצבעים, הדיירים ואורחיהם ירגישו כאילו הם חלק מריקוד״.

בחלל הפתוח שעיצבו השתיים הצבעים הלבנים והשחורים משמשים כ״אתנחתא מוזיקלית״, ולכל אחד מהאזורים תפקיד משלו; בו בזמן הם מחוברים אחד לשני. ״משמעות הדבר היא שהמטבח לא יכול להתקיים בלי חדר האוכל או הסלון: כמו בטבע, הכל מחובר ולא יכול להתקיים בלי שכל החלקים קשורים זה לזה״, הן מוסיפות. כך, על ידי ״הריקוד״ הצבעוני שהן יוצרות בחלל, הן שואפות ליצור הרמוניה בין הגוף והנפש, ומקוות למצוא את היזם שיגרום לחלום שלהן להפוך למציאות. ״זה יהיה נהדר לקבל את ההזדמנות, אבל זו לא הייתה המטרה במקרה זה״, הן מסכמות. ״פשוט רצינו להתנסות בצורות ובצבעים ולבדוק את השפעתם הפוטנציאלית על בני אדם״.

Posted on

חלומות על מבוכים בסין

קרדיט צילום: Chao Zhang

 

המקום האחר (The Other Place) הוא בית הארחה בעיר גווילין שבצפון מזרח סין, שכל אחד מעשרת חדריו תוכנן בנושא אחר תחת תמה משותפת: ״מחבוא מהעולם ההומה״. ״סטודיו 10״ (Studio 10) תכנן שני חדרים בשם ״חלום״ ו״מבוך״, בהשראת עבודותיו של האמן ההולנדי אשר (M.C. Escher), שמאופיינות במרחבים אדריכליים אין־סופיים ובלתי אפשריים, עם אשליות אופטיות שלמעברים בין דו־ממד לתלת־ממד.

 

הרעיון להשתמש בעבודותיו של אשר כמקור השראה עלה לאחר הביקור הראשון של חברי הסטודיו באתר, כשזה עדיין היה רק חלל בטון לא גמור עם חללים בגובה שבעה מטרים: ״ראינו את ההזדמנות לעשות משהו מיוחד מבחינה מרחבית, כי החלל היה גבוה באופן יוצא דופן והרגיש כמעט כמו קפלה. האתגר היה לשמור על האיזון בין הצורך המעשי לבין האשלייה שרצינו להשיג״.

 

עיצוב הפנים של שני החדרים כולל פתחים בצורת קשת וגרמי מדרגות ללא מוצא. בחדר החלומות, סכימה צבעונית של ורוד ולבן חיוור יוצרת סביבה שלווה ורעננה, במטרה לבדל את החללים מההמולה היום־יומית. צבעוניות זו גם מזכירה סוכריות צמר גפן ומרשמלו, שחברי הסטודיו מקשרים עם ״חלומות מתוקים״ ושלווה רגועה שמזוהה עם חדרי שינה. גופי התאורה והמכשירים האלקטרוניים הוחבאו מאחורי סדרה של דלתות מזויפות צבועות בשחור, ששומרות על אופיו החתרני של החלל.

 

חדרי המבוך, לעומת זאת, מתאפיינים בגוונים של זהב וירוק מלכותיים, שנועדו לחקות ״יער סודי״. גם פה הדלתות הנסתרות מעוררות את הדמיון ועשויות להוביל ליער חשאי, או כל ממצא בלתי צפוי אחר שיעלה בדמיון האורחים.

 

Posted on

יער נורבגי, הגרסה השחורה

קרדיט צילומים: Espen Surnevik, Maren Hansen, Rasmus Norlander

 

ברצועת היער העצומה במזרח נורבגיה – האזור הפחות מתוייר של המדינה בסמוך לגבול שוודיה – הוקמו שתי בקתות יוצאות דופן שתכנן האדריכל הנורבגי אספן סרנביק (Espen Surnevik). הבקתות – שנתמכות על קונסטרוקציית מתכת ושהגישה אליהן נעשית באמצעות גרמי מדרגות לולייניים, שמובילים את האורחים לגובה שישה מטרים מעל הקרקע – עוצבו בכוונה תחילה כדי שייראו מעשה ידי אדם, שמבדיל אותם מן הנוף. במקום להשתמש בעץ, כפי שמקובל בבקתות מסוג זה, סרנביק ביקש ליצור ניגוד ליער, והשימוש במתכת שחורה והומוגנית מעניק להן אופי מובחן.

 

את ההשראה לעיצוב קיבל סרנביץ מהמיתולוגיה של הנוף הנורדי, כפי שהוא מתואר בספריה של הסופרת והמאיירת טובה ינסן, יוצרת המומינים וסדרת עמק החיות המוזרות; ממגדלי הפיקוח שתפקידם לאתר עשן שריפות בעונות היבשות של השנה; ומבקתות האירוח בצורת האות A, שנפוצות בצפון אמריקה. הבחירה בצורת משולש המובחנת נעשתה מכיוון שלדבריו היא מעניקה לכל בקתה את הפוטנציאל גם להיות אינטימית ברוחב שלה, וגם מונומנטלית בשיא גובהה.

 

שטח הבקתות הוא 40 מ״ר כל אחת, והן כוללות מטבח קטן, אח וחדר אמבטיה עם מקלחת ושירותים. קומת הביניים כוללת מיטה זוגית, ומיטות נוספות נחבאות בקירות הפנימיים, כך שכל בקתה יכולה לארח עד שישה אורחים. עיצוב הפנים של הבקתות מאופיין בעץ אורן בהיר ובפריטי טקסטיל עשויים מצמר מקומי, שיוצרים אווירה חמה ואינטימית. חלונות הזכוכית הגדולים פונים למסלול השמש כדי למקסם את האור הטבעי שנכנס פנימה ושמסייע לחמם את הפנים.

Posted on

משולש הזהב

קרדיט צילומים: Adam Bice

 

שני אלמנטים עיצוביים קופצים לעין מיד בכניסה לסניף החדש של מסעדת רוברטה בלוס אנג׳לס: כיסאות העץ הצבעוניים בוורוד, תכלת, ירקרק, צהוב לימוני וסגול לבנדר, שמפוזרים במקום; וחיפוי הקיר הגיאומטרי מאחורי ומעל הבר, הכולל 600 בלוקים מבטון ואלומיניום שמזכירים עיצוב עכשווי למשרביה המזרח תיכונית. 

 

זה הסניף השני של רוברטה, הפיצריה שמהווה יעד עלייה לרגל בשכונת בושוויק שבברוקלין, ניו יורק. המיקום החדש, Hayden Tract, היה בעבר אזור תעשייה שנודע בסוחרי הסמים שפעלו בו. בשנים האחרונות האזור עבר תהליך של ג׳נטריפיקציה בזכות מחירי הנדל״ן הנמוכים, והפך למוקד לסטארט־אפים, חברות מדיה ומשרדי עיצוב ואדריכלות, שמחפשים מקומות בילוי מעוצבים.

 

החלל, שתוכנן על ידי משרד האדריכלות ג׳סי ג׳יימס שפועל בקנטקי, קיבל את ההשראה שלו מצורת משולש פיצה, והגיאומטריה המובחנת באה לידי ביטוי בדרכים שונות בחלל: במשטחים המסיביים של גושי הבטון והאלומיניום שמתרוממים לאורך הקירות ומתקפלים בתקרה; ברגלי השולחנות שלצידם יושבים הסועדים; בגופי התאורה שיוצרים צורת משולש; ועוד.

 

אלמנט החיפוי הדומיננטי כולל גם גופי תאורה בילט־אין, ומספק רקע ניטראלי שמדגיש את הצבעוניות העשירה של המקום, שבאה לידי ביטוי ברצפת העץ עם הגוון הכחלחל, בצבעוניות השובבה של הכיסאות, במשטחי הטראצו הגדולים שמחפים את הבר ובציורי הקיר מלאי החיים של אמנים מקומיים. את כולם משלים תנור הפיצה האדום שמהווה את לב המטבח, ליד השטח המיועד להזמנות טייק אווי.