להבת המשאלות בהונג קונג

פסטיבל אמצע הסתיו המתקיים מידי שנה לפי המסורת הסינית, מציין את איחוד המשפחות שמתאספות כדי לחגוג את יבולי הסתיו. בהשראת המסורת העתיקה של הביטויים החזותיים של הפסטיבל – מגדל בוער ופנסים סיניים מסורתיים – סטודיו Daydreamers Design המקומי פירש מחדש את סמליו ויצר בחודש נובמבר האחרון את ביתן המשאלות (Wishing Pavilion) בפארק ויקטוריה, הצופה למפרץ הונג קונג.

צילום: Daydreamers Design

הפרשנות החדשה שהוענקה למגדל הבוער באה לידי ביטוי בדמות מבנה עגול, המזכיר איגלו שהכיפה שלו נקטמה. הביתן נבנה מ־5,000 לבנים מפלסטיק ממוחזר, המייצגים לפי הסטודיו 5,000 שנות תרבות סינית. את הלבנים הם צבעו בעזרת פיגמנטים צבעוניים בגווני אדום, כתום וצהוב כדי ליצור את אפקט הלהבה המבוקש.

צילום: Daydreamers Design

קוטר הביתן 18 מטרים, הוא מתנשא לגובה 6 מטרים, והמבנה הקונסטרוקטיבי שלו נדרש להיות יציב מבלי לחפור יסודות לקיבועו, בשל אופיו הארעי. כדי לשמור על חוזק המבנה, הלבנים נעטפו במסגרת מתכתית ליצירת מבנה הסליל הכפול של הביתן, ולכל אחת מהלבנים הוכנסה נורת LED כדי ליצור את אפקט הלהבה המרשים בשעות החושך.

צילום: Daydreamers Design

החזית ה״מחוררת״ בין הלבנים יוצרת קשר עין מסקרן בין פנים לחוץ, ומאפשרת נקודות מבט מפתיעות בין השניים. שתי הקשתות שנפערו במבנה משמשות ככניסה וכיציאה, ומכתיבות למבקר את המסלול המעגלי שנדרש על מנת להגיע למרכז הביתן. שם, לבסוף, מחכה למבקרים פסל הלהבה שתוכנן במבנה גיאומטרי, בהשראת פנסי הנייר המסורתיים.

עקרון הרצף במדריד

כשהאדריכל הספרדי גונזלו פרדו ממשרד האדריכלים Gon Architects, ביחד עם האדריכלית אנה טורס, ניגשו לתכנן דירה לרווק צעיר בקומה השלישית של בית מגורים טיפוסי במדריד, האתגר שניצב בפניהם היה כיצד להפוך חלל בעל פרופורציות של מלבן באורך 21 מטרים, לדירה מזמינה ונעימה. 

הקונספט שבחרו בו היה ״רצף״, שהעניק לשם הפרויקט את שמו – Sequence House. כך, הם תכננו את החלל סביב הרעיון של יצירת סדרת נקודות מבט ותצפית הקשורות לפעולות הבסיסיות של מגורים: בישול, שינה ומנוחה, עבודה, ניקיון ודאגה לגוף.

צילום: Imagen Subliminal

נקודת המוצא של מלאכת התכנון הייתה לעבוד עם מערכת הקירות התומכים הקיימת במקביל לחזית הבניין, כדי ליצור סדרה של חדרים בגדלים שונים. כדי ליצור רצף מבטים בין החללים השונים הם הסירו חלקים מהקירות התומכים ככל שהתאפשר, מה שאפשר את עקרון הרצף. עיקרון נוסף שהנחה אותם בתכנון היה שימוש לא צפוי בצבע.

צילום: Imagen Subliminal

כך, אזור המטבח קיבל כתם עז של כחול עמוק, במבנה גיאומטרי; לחיפוי קירות האמבטיה נבחר צהוב בוהק; וצידו האחד של חדר השינה חופה באריחי טרקוטה אדומים וחמים, המהווים רקע הולם לצמחיה הירוקה והשופעת. בין כולם מחברים הרצפה שחופתה בפרקט העץ, ופריטי הריהוט שמוסיפים נקודות צבע ומהווים ניגוד לקירות הלבנים.

צילום: Imagen Subliminal

המטרה הייתה ״ליצור רצף של נרטיבים אדריכליים, המנסחים את הפונקציה וניתנים להגדרה מחדש בכל עת, בהתאם לצרכיו של בעלי הדירה״, אומרים האדריכלים. התוצאה היא ״חלל ביתי, חופשי ופלואידי, שבו מתבצע מחקר על מושג ההשתהות בחלקים השונים של הבית״.

צילום: Imagen Subliminal

פלא שנקרא גלגל הצבעים

בכתבה שלפניכם נסביר על קצה המברשת את העקרונות הבסיסיים של עולם הצבע והתאמת גוונים כדי שבפעם הבאה שתעמדו מול מניפת הגוונים שלנו, או מול ארון הבגדים שלכם, לא תתבלבלו. כעת, לפני שנצלול לאומנות שילוב הגוונים, מעט היסטוריה.

shutterstock_717786094-1-1.jpg

גוונים חמים / גוונים קרים

אם תעבירו קו דמיוני דרך המרכז של כל גלגל צבעים תחלקו אותו ל-2 משפחות: גוונים חמים מול גוונים קרים. 

הגוונים החמים, כמו שבטח ניחשתם, מעלים אסוציאציות לאקלים חם, לזריחת השמש ואור יום. למשפחה הזאת שייכים הצהוב, האדום, הכתום והחום. הם מעודדים אקטיביות, ממריצים ויוצרים אווירה חמימה וביתית. הצבעים החמים בולטים ויש להם אפקט "מקרב", לכן נהוג להשתמש בהם כשרוצים להפוך חלל גדול לחמים ואינטימי יותר. 

לגוונים הקרים, כחול ירוק וסגול, יש אפקט של התרחקות או התכנסות פנימה, מה שהופך אותם לבחירה מצוינת כשרוצים "להגדיל" חדר קטן ולהפוך אותו למרווח יותר. הם מקושרים אצלנו במוח למזג אוויר חורפי, שעות דמדומים ולתחושת אפלוליות ונחשבים למרגיעים ושלווים. 

החלוקה לגוונים חמים או קרים היא סכמטית ויחסית. הגוון של האדום איתו אתם צובעים את הסלון יכול להיות גם חם וגם קר, תלוי באיזה צד של צבע היסוד על פני גלגל הצבעים הוא נמצא. לדוגמה, גווני אדום עם נטייה לכתום נחשבים חמים יותר, בעוד גווני אדום עם נטייה לסגול נחשבים קרירים יותר. 

הרמוניה של צבעים: בחירת גוונים נכונה 

אחרי שהבנתם את החלוקה המקובלת של גלגל הצבעים, זה הזמן להבין איך להפוך את ההבנה התיאורטית ליתרון מעשי שיעזור לכם כשאתם מעצבים חלל וצריכים לבחור מערך גוונים (Color Scheme):

אלה הם 3 מערכי הגוונים הפופולריים ביותר וקיימים כמובן מערכים נוספים. בעזרת גלגל הצבעים והבנה בסיסית של היחסים בין הגוונים שעליו, תוכלו ליצור שילובי צבע מיוחדים שיספרו את הסיפור של כל חלל בצורה מעניינת ומיוחדת. 

אם הגעתם עד כאן והבנתם שאתם חייבים עזרה מקצועית בבחירת הגוון לעיצוב הבית שלכם, אתם מוזמנים להשאיר פרטים כאן לקביעת פגישת ייעוץ צבע עד הבית

הטכנולוגיה היא המסר

כשהאדריכל דניש קוראני (Danish Kurani) ניגש לתכנן בניו יורק את המעבדה לעמותת Black Girls Code – שמטרתה ללמד נשים צעירות את מדעי המחשב – הוא ביקש להסיר את המיסתורין מהאופן שבו טכנולוגיה עובדת. הפרויקט כלל תכנון שטח של 3,900 מטרים רבועים השוכנים במשרדי Google בניו יורק, ליד צ׳לסי־מרקט.

צילום: Architect Danish Kurani

״עיצבתי את המעבדה כדי לראות איך טכנולוגיה עובדת בפנים״, הוא מספר: ״מה יש בתוך סמארטפון, כיצד מעגל אלקטרוני מודפס משתמש בנחושת, האם יש קווי דמיון בין מצלמות למחשבים. כשאתה מסיר את הקליפה המסתורית, הן יכולות לראות שהטכנולוגיה היא רק חלקים וחתיכות, חומרה ותוכנה, שהן יכולות להתעסק איתן ולעצב בעצמן״.

צילום: Architect Danish Kurani

כך, קוראני יצר סביבה המעודדת יצירת אינטראקציה עם המרחב – באופן שאינו דומה לסביבת עבודה ״סטנדרטית״. תקרת החלל נראית כמו לוח אם, והכיתה במרכז עטופה בגרפיקות על קיר ורוד הממחישות את ״האנטומיה״ של טכנולוגיות של מעבדים, טלפונים ניידים ומצלמות דיגיטליות. בשאר החלל הוא השלים את הוורוד עם שילוב צבעוני א־מגדרי של ירוק מנטה, כתום מוזהב, שחור ולבן. ״זה כמו להיות בתוך מחשב כשאתה נכנס למשרד״ תיארה את העיצוב קימברלי בריאנט, מייסדת העמותה.

צילום: Architect Danish Kurani

״כמהגר, חוויתי ממקור ראשון כיצד חינוך מאפשר לך ליצור לעצמך חיים טובים״ קוראני מספר על המוטיבציה שלו בשיתוף הפעולה עם Black Girls Code, ועל מה שעומד מאחורי תהליך התכנון והעיצוב. ״חינוך הוא אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו עושים כחברה, אולם הדרך שבה אנו מספקים חינוך אינה תמיד יעילה או הוגנת. כשאנו בוחרים אילו יכולות אנו רוצים לפתח אצל ילדינו, אנו בוחרים איזה סוג של עולם אנחנו רוצים שהם ייצרו ויחיו בו״.

צילום: Architect Danish Kurani

ירוק ועגול בליסבון

כשהאדריכל מנואל טוחאל (Manuel Tojal) קיבל לידיו שתי דירות סימטריות, הממוקמות בבניין טיפוסי מהמאה ה־19 בשכונת Picoas בליסבון, המשימה שהונחה לפתחו הייתה איחוד הדירות ששטחן המשותף 80 מ״ר. בנוסף, תהליך התכנון כלל שיפוץ כולל ושדרוג התשתיות, מבלי לאבד את זהותן המקורית של הדירות ומבלי להתפשר על הפיכתן לדירה אחת המתאימה למגורים במאה ה־21.

צילום: Francisco Nogueira

בבסיס החיבור בין הדירות טוחאל יצר פתח מעגלי שמחבר את הסלון למטבח, משמש כאלמנט צורני יחודי יוצא דופן, ובה בעת מפריד בין חלל האירוח הציבורי למטבח. ״הייצוג הפואטי של הפתח המעגלי״, הוא מסביר, יחד עם אוביקט שיוצא מהקיר המשותף ויכול לשמש הן כספסל והן כמדף, מהדהדים את סגנון הארט־דקו שמאפיין את הבנייה באזור.

צילום: Francisco Nogueira

סקאלת הצבעים המינימליסטית שבה נעשה שימוש בפרויקט, מתבססת על הצבעוניות של פרקט העץ הבהיר שמחפה את הרצפה, ומשלים את הירוק־מנטה (על גווניו השונים), שמכסה בין השאר את המשקופים, ארונות המטבח והבגדים ודלתות החדרים. ההמשכיות של משטחי הצבע הירוקים מחלל לחלל, יוצרת בדירה תחושה רגועה ונעימה שעוברת מחדר לחדר.

צילום: Francisco Nogueira

עיצוב הדירה מאפיין את טביעת האצבע של טוחאל, שפועל בפורטוגל מאז 2014 במטרה ליצור אדריכלות פשוטה וצנועה באופייה. לאחר שסיים את האוניברסיטה בליסבון למד טוחאל שנה בפקולטה לאדריכלות בטוקיו, שם שיתף פעולה עם סטודיו SANAA וספג את עקרונות המינימליזם היפני. ״כל החלטה בעיצוב קשורה למערך השיקולים״, הוא מסכם: ״נפח, גיאומטריה, פרופורציה, חזרה, פרטים, חוויה, אור וטקס״.