אדום־ירוק בקריביים

כשמשרד האדריכלים reyes ríos + larraín החל לעבוד על פרויקט מגורים בטולום, על חוף הים הקריבי של מקסיקו, אחד הדגשים העיקריים בתכנון היה שימור גדול ככל האפשר של הצמחייה המקומית, לצד שימוש בחומרים אורגניים האופייניים לאזור, עמידים בפני מזג אוויר ומתיישנים יפה.
צילום: Pim Schalkwijk
כך, המהות הכתיבה לוח חומרים מינימליסטי: חומרים טבעיים כמו במבוק למעקות ולמחיצות, אבני ליימסטון לרצפות ולחדרי אמבטיה, שימוש בעץ עמיד ללחות וחרקים, חומרים תעשייתיים קלאסיים כמו פלדה, אלומיניום וזכוכית מחוסמת בשלוש דרגות אטימות. בקירות ובחזית החיצונית נעשה שימוש במלט ששולב בו פיגמנט אדום, שנבחר בזכות היותו הרקע האידיאלי והניגוד המושלם לצמחיה הירוקה והשופעת של המקום.
צילום: Pim Schalkwijk
״על ידי יצירת חוויית עיצוב חדשה בחופשה, אנו מבטלים את ה׳רעש׳ שקיים בריטייל הפיזי והדיגיטלי״, אמרה ג׳ני קפלן, מייסדת משותפת של Pieces. ״זה מעניק לאורחים שלנו הזדמנות ייחודית לחוות את עצמם בחלל ולהתאהב במוצרים מעוצבים להפליא״. לדברי קפלן, מה שהוביל את ההשראה לעיצוב הפרויקט היה צבע, ופאטרנים וטקסטורות התווספו כאלמנטים מרכזיים בכדי להשלים את הקונספט. הקירות והרצפות נצבעו בגוונים של צהוב, ורוד, כחול וירוק, ובחדר האמבטיה נעשה שימוש בגרסה עכשווית של טרצו. פריט העיצוב המרכזי בחלל הוא שטיח גלי באורך 18 מטרים בדפוס של קשת צבעונית, שמתפתלת לאורך פינות המגורים והאוכל. את כל הריהוט – מהספה ועד מצעי המיטה ומוצרי הטיפוח – אפשר לרכוש באתר הסוכנות, ומי שרוצה להתרשם באופן אישי יכול כמובן להזמין מקום לחופשה הבאה באמצעות Airbnb.
צילום: Pim Schalkwijk
אתגר נוסף היה לשפר את תחושת הקהילה בקרב התושבים, במקביל לשיפור תחושת האינדיבידואליות בתוך כל יחידה. הדבר נעשה תוך יצירת מקומות מפגש לא צפויים בתכנון הפרויקט, תוך שימוש בחללי מעבר בין אזורים ציבוריים ופרטיים בכל דירה ובין כלל הדירות.

מרדף אסתטי במיין

AAP, סוכנות קריאייטיב שבסיסה בברוקלין – ושמה הוא ראשי התיבות באנגלית של מרדף אסתטי, An Aesthetic Pursuit – עיצבה לאחרונה בית להשכרה ב־Airbnb עם רהיטים ומוצרים שהאורחים יכולים לרכוש. תחת השם Pieces Homes פיתחה הסוכנות קונספט חוויתי, שלו הם קוראים Shoppable Stay, המשלב שתי מגמות צרכניות חשובות המשתלבות זו בזו: שופינג ותיירות.
צילום: Claire Esparros
הבית ההיסטורי, שנבנה בשנת 1878 במדינת מיין בצפון מזרח ארצות הברית ושטחו 278 מ״ר, כולל ארבעה חדרי שינה, שני חדרי אמבטיה, מטבח וחללי אירוח שונים. סדרת הפריטים מקולקציית Pieces של הסוכנות כוללת בעיקר שטיחים, כסאות ושולחנות. אלה מוצגים לצד רהיטים ופריטים של מותגי עיצוב שונים, ביניהם חברת הרהיטים השוויצרית ויטרה – השותפה המרכזית של הפרויקט – עם מעצבים כמו ג׳ספר מוריסון ואלוור אלטו.
צילום: Claire Esparros
״על ידי יצירת חוויית עיצוב חדשה בחופשה, אנו מבטלים את ה׳רעש׳ שקיים בריטייל הפיזי והדיגיטלי״, אמרה ג׳ני קפלן, מייסדת משותפת של Pieces. ״זה מעניק לאורחים שלנו הזדמנות ייחודית לחוות את עצמם בחלל ולהתאהב במוצרים מעוצבים להפליא״.

לדברי קפלן, מה שהוביל את ההשראה לעיצוב הפרויקט היה צבע, ופאטרנים וטקסטורות התווספו כאלמנטים מרכזיים בכדי להשלים את הקונספט. הקירות והרצפות נצבעו בגוונים של צהוב, ורוד, כחול וירוק, ובחדר האמבטיה נעשה שימוש בגרסה עכשווית של טרצו. פריט העיצוב המרכזי בחלל הוא שטיח גלי באורך 18 מטרים בדפוס של קשת צבעונית, שמתפתלת לאורך פינות המגורים והאוכל. את כל הריהוט – מהספה ועד מצעי המיטה ומוצרי הטיפוח – אפשר לרכוש באתר הסוכנות, ומי שרוצה להתרשם באופן אישי יכול כמובן להזמין מקום לחופשה הבאה באמצעות Airbnb.
צילום: Claire Esparros

צבע בריבוע

מתחם מגורים חדש בצפון מזרח מוסקבה, הכולל 47 בניינים רבי־קומות שנאספו סביב שני חצרות קהילתיות ענקיות בגודל 10,000 מ״ר, כוללים הצעה חדשה ומרעננת למראה המונוטוני השגור של מארגים אורבניים דומים. ״המטרה הסופית שלנו הייתה ליצור תחושת ערך הקשורה לסביבה, מבלי להשפיע על עלויות ההפקות״, סיפר האדריכל מסימו איוסה ג׳יני (Massimo Iosa Ghini) על המראה יוצא הדופן שתכנן.
DMITROVSKOE-SHOSSE-Iosa-Ghini-project-15.jpg
צילום Mosproekt-3
המהלך של ג׳יני פשוט בבסיסו: כל בניין קיבל ״שכבה צבעונית״ מובחנת, בנויה משטחים ריבועיים של צבע אחד – תכלת, כתום, ורוד, צהוב וירוק – שעולים אחד על השני בשקיפויות שונות, ומאזכרים משחק טטריס ענק. התוצאה המשחקית, שקיבלה את ההשראה בין השאר מהאסתטיקה הגרפית של תנועות האוונגרד הרוסיות, במיוחד זו של אל ליסיצקי – מעניקה לרבי הקומות החד־גוניים תכונות ״אנושיות״ ומובחנות יותר.
DMITROVSKOE-SHOSSE-Iosa-Ghini-project-11.jpg
השימוש יוצא הדופן בצבע מעניק גם לרובע זהות ייחודית, יחד עם היכולת לזהות בקלות כל בניין וכניסה, והופך לכלי אמנותי ועיצובי המשמש לתקשורת, ״והכי חשוב לפריחה וזיהוי טוב יותר של המרקם העירוני, הערכת זהותו והתפתחותו התרבותית״, מוסיף ג׳ינח.
מנקודת מבט טכנית הוקדשה תשומת לב מיוחדת למציאת פתרונות חדשניים לחיפוי החיצוני, שמשפרת את הביצועים האנרגטיים של הבניינים. בנוסף למעלה מ־22 דונם של חצרות קהילתיות תוכננו על בסיס מערכת של שטחים ירוקים וחללים קולקטיביים, כשלכל אחד מהם מטרה ספציפית, החל מאזורי בילוי ומתקני כושר, ועד אזורים משותפים לחיברות ופנאי בחוץ. כולם משולבים ברשת של שבילים ומסלולי אופניים המחברים בין חלקי הרובע השונים.
DMITROVSKOE-SHOSSE-Iosa-Ghini-project-3.jpg
צילום Mosproekt-3

צהוב עולה

כשסטודיו MDDM, הפועל בברלין ובבייג׳ין, קיבל לידיו את התכנון של דירה בצפון בייג׳ין, הוא רצה לשקף את האנרגיה של המשפחה הצעירה שתתגורר בה. לשם כך הוחלט לצבוע את הקירות והקורות התומכות במשטחים נדיבים של הצבע הצהוב. הצבע הצהוב משתלב עם חיפוי הטרצו העדכני באי המטבח, בחדר המשחקים ובחלקים נוספים בבית, וביחד הם מקנים לדירה מראה רענן, מתוחכם ולא שגרתי, שמושלם על ידי הרצפה האפורה ופריטי ריהוט ספורים בצהוב ובטורקיז.

MDDM_STUDIO_HOUSE_P_0017_HI-RES.jpg
צילום Jonathan Leijonhufvud
הדירה, ששטחה הכולל 300 מ״ר, משתרעת על שתי הקומות האחרונות של הבניין. הקומה הראשונה תוכננה כחלל מגורים אחד גדול: גרם המדרגות הקיים נהרס, קירות החדרים הוסרו, והחללים השונים נתחמו על ידי פריטי ריהוט שיוצרים חדרים ללא צורך במחיצות או בדלתות. כך התקבלה זרימה מתמשכת בין הסלון, פינת האוכל, המטבח וחדר המשחקים. הקומה השנייה כוללת שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה, חדר כביסה ומרפסת גדולה. בחדר השינה הראשי גומחה גדולה מעץ מאכלסת מיטה ומשאירה אזור מרווח מול החלונות הגדולים. חדרי הרחצה מוגדרים על ידי רצפת הטרצו הצבעונית והארונות הלבנים.
MDDM_STUDIO_HOUSE_P_0002_HI-RES.jpg
צילום Jonathan Leijonhufvud
גרם המדרגות החדש שמוביל לקומה השנייה, כמו גם מבואת הכניסה לקומה, עשויים לוחות פלדה לבנים מחוררים. המשטח הבהיר של גרם המדרגות מאפשר לאור האור הטבעי מהחלונות הגבוהים לחדור לבית, ובשעות אחר הצהריים המאוחרות משחקים של אור וצל יוצרים אווירה מיוחדת בחלל.
Untitled-1.jpg

על הרצפה בברצלונה

הדבר הראשון ששמים לב אליו בכניסה לדירה שתכנן סטודיו Nada בברצלונה הוא הצבע הירוק והמיקום הלא שגרתי שלו: הרצפה. בניגוד לטרנד הרווח של השנים האחרונות, להכניס את הצבע הירוק דרך צמחיה – והרבה ממנה, חברי הסטודיו החליטו בצעד נועז ומפתיע לחפות את כל הרצפה בחיפוי ירוק, להשאיר את הקירות לבנים, ולתת לרצפה להיות האלמנט העיצובי הדומיננטי בחלל.

הדירה, שיועדה לזוג צעיר, ממוקמת בבניין מגורים משנות ה־70 של המאה ה־20, ומשקיפה על פארק Ciutadella במרכז ברצלונה. בני הזוג ביקשו להפוך את התכנון הקיים לפתוח ואוורירי יותר. כך, העיצוב החדש מתמקד בהכנסת אור טבעי לחלל הפנים ויצירת דיאלוג בין הפנים לחוץ, ובהסרת כל מכשול שיכול להפריע לזרימת האור והנופים.

חומרים בסיסיים ולוח צבעים נינוח נקבעו בדירה: בעוד שהצבע הלבן שולט בכל האלמנטים האנכיים, הריצוף הירוק והמתמשך מחלחל לכל חללי הבית, תזכורת לעצים ולצמחייה שמאחורי הווילונות העדינים. על מנת לספק פרטיות מצד אחד, ולאפשר זרימה של אור מצד שני, נקבעו דלתות זכוכית חלבית בכניסות לחדרי השינה ולשירותים.

APARTAMENTO-PICASSO-NADA-19.jpg

להשלמת העיצוב ולמתן המראה העדכני נעשה שימוש באריחי קרמיקה עדינים בגוון של חול, הן במטבח והן בחדר האמבטיה, רמז לאופי הים־תיכוני של העיר. בנוסף, הסטודיו בחר בקפידה פריטי ריהוט קלאסיים ואיקוניים כמו כסאות של איירו סארינן ושעון של ג׳ורג׳ נלסון משנות ה־50, וגוף תאורה משנות ה־70 של אקילה קסטיליוני.

צבע השנה 2020: Storm Cloud 1148A – כחול עמוק

האדריכלית והמעצבת עמנואל מורו (Emmanuelle Moureaux) ידועה במיצבים הצבעוניים שלה שתוכננו בעבור חברות ענק ומותגי אופנה כמו יוניקלו ואיסי מיאקי. בעבר אף כתבנו על המיצב ששתכננה מ־140 אלף תווים צבעוניים, לחגיגות 100 שנה למשקה יפני שהתקיימו במקביל לפסטיבל כוכבים מסורתי ביפן.

צילום: Charles Emerson

בחודש פברואר השנה מורו חנכה בגלריה NOW בלונדון את ״חתיכות של זמן״ (Slices of Time), המיצב בקנה המידה הגדול הראשון שלה בבריטניה. שם העבודה מהדהד את המיקום של הגלריה – בסמוך לקו התאריך הבינלאומי בגריניץ׳, שלפי נקבעים התאריך (והשעה) ברחבי העולם.

צילום: Charles Emerson

מורו השתמשה ב־168,000 מספרים שנחתכו מניירות צבעוניים, כדי ״לבטא את העבר, ההווה והעתיד״. ביחד הם מרכיבים 120 ״פרוסות״ של זמן, הכוללות שכבות ב־100 גוונים שונים של צבע וממלאות את החלל. התוצאה נדמית כייצוג של כדור הארץ, והיא בעלת אסתטיקה מורכבת וצבעונית במיוחד.

צילום: Charles Emerson

״כשהגעתי לראשונה לטוקיו, הוקסמתי לגמרי מהצבעים ששטפו את הרחוב, ובאותו הרגע המוח שלי החליט לעבור ליפן״, מסבירה מורו. ״המספר האינסופי של שלטי חנויות וקווי החשמל מבעד להבזקי שמיים כחולים, שמוסגרו בנפחים שונים של בניינים, יצרו ׳שכבות׳ תלת־ממדיות והיו ההשראה לעבודה״.

כך, בהשראת השכבות האדריכליות והצבעוניות של טוקיו ואלמנטים מרחביים יפניים מסורתיים כמו מסכי הזזה, מורו חילקה את המרחב באמצעות צבע. באמצעות השימוש בצבע ככלי עיצובי ואדריכלי, מורו מצליחה ליצור רגש באמצעות צבע בעבודותיה, הנעות בין אמנות, עיצוב ואדריכלות.

צפו בסרטון המייצב:

זיגי: מיצב קליידוסקופי בכל צבעי הקשת

בחמש השנים האחרונות עורכת שכונת Flatiron בניו יורק, תחרות שנתית לעיצוב הרחבה הציבורית שבמרכזה. הרחבה, שצורתה משולש, ממוקמת לאורך שדרות ברודווי בין השדרה החמישית ורחוב 23, ומהדהדת את צורתו האיקונית של גורד השחקים שנמצא בשוליה. הכינוי ״פלאט־איירון״ דבק במבנה בשל דמיונו למגהצי הבגדים של אותה תקופה, והוא גם שנתן לשכונה את שמה.

Ziggy_-_Cameron_Blaylock_021.jpg
צילום: Cameron Blaylock, Hou de Sousa

ההצעה, שזכתה בתחרות האחרונה והוצגה בתקופת החגים שזה עתה הסתיימה, הייתה של משרד האדריכלים המקומי Hou de Sousa: מיצב קליידוסקופי בכל צבעי הקשת בשם Ziggy, שחוגג את עונת החגים ״עם גוונים תוססים ומחוות משחקיות״, כפי שמתארים אותו חברי הסטודיו. המיצב הורכב ממוטות פלדה שחורים, המשמשים בדרך כלל כאמצעי לחיזוק מבני בטון. אלה יצרו שלושה נפחים מעוגלים קלים, ״שקופים״ ועמידים בפני רוחות.

צילום: Cameron Blaylock, Hou de Sousa

בתוך המיצב נמתחו למעלה משמונה קילומטרים של מיתרים. אורות שיצאו מהאדמה, מתחת לכל מבנה. צבעו את המיתרים בשלל צבעים ויצרו את המראה המפתה והמהפנט שנוצר בשעות החשיכה. המבנים הצבעוניים הזמינו את העוברים והשבים לשבת, לקיים אינטראקציה וכמובן… לצלם ולשתף רגעים בלתי נשכחים ברשתות החברתיות. בעבור אלה שחיפשו רגע של הפוגה מההמולה העירונית, העיצוב הודגש על ידי כמה ״שערים הפוכים״, שהוסבו לתפקוד כספסלים לנוחות העוברים והשבים.

צילום: Cameron Blaylock, Hou de Sousa

ירוק צפרדע, צהוב שלכת

 קרדיט צילומים:  Jean-Christophe Lemay &  Marie-Josée Marcotte

פסטיבל הגנים הבינלאומי, שמתקיים משנת 2000, נחשב לאחד האירועים החשובים מסוגו בצפון אמריקה ולאחד מהפסטיבלים המובילים בעולם מסוגו. האירוע האמנותי נותן למבקרים הזדמנות לגלות מרחבים מעוררי השראה המפגישים בין אמנות חזותית, אדריכלות, עיצוב, נוף וסביבה. 

מבין המוצגים שהוצגו בפסטיבל שהתקיים בקיץ האחרון, בלטו שני מיצבים של האמניות הקנדיות ג׳וליה ג׳מרוז׳יק וקורין קמפסטר: ״Swing Line Garden״ בעיירה שבצפון מדינת קוויקבק ו־״Roof Line Garden II״, שהוצב במרפסת הגג של מוזיאון הציביליזציה בעיר קוויבק. ג׳מרוז׳יק וקמפסטר עובדות ביחד מאז 2003 בבאפלו, ניו יורק, ושואפות ליצור חפצים, מרחבים ואווירה שהופכים את חיי היום־יום לחוויה משחקית ומעוררת.

בשני המיצבים הציעו השתיים מרחב חיצוני חדש ומזמין בצבעוניות מובחנת של ירוק, צהוב ואדום. אם בדרך כלל רצועות הפלסטיק הצבעוניות שבהן השתמשו, אוביקט מלאכותי מעשה ידי אדם, משמש לתחימת מרחבים ולהרחקת אנשים, הפעם הן השתמשו בהן כדי להזמין את המבקרים לסביבה משחקית שאותה השלימו בכיסאות פלסטיק ירוקים או בנדנדות אדומות לרווחת הקהל.

את ההשראה לצבעוניות הן קיבלו מתערוכות המדע והטבע שמוצגות במוזיאון, ומניגודי הצבעים שמופיעים על גבן של צפרדעים רעילות המסתתרות בצמחיה הירוקה. לדבריהן, גם בטבע וגם במיצבים, סרטים אדומים בוהקים מציצים מבעד לגוונים הירוקים והצהובים. התוצאה מזכירה יערות עד בתקופת השלכת המרהיבה של צפון אמריקה, תוספת מרעננת הן לסביבה האורבנית של המוזיאון והן לצמחייה בסביבה הכפרית.

״לא מלון״ ללילה אחד, או יותר

קרדיט צילומים: Steve Herud 

״לא מלון״ (No Hotel); כך מכנים היזמים של Lindley Lindenberg את המלון השלישי של קבוצת לינדנברג, שנפתח לאחרונה במזרח העיר פרנקפורט בגרמניה. הסיבה לכך היא שבדומה לשני המלונות האחרים של הקבוצה, גם הוא מבוסס על הרעיון של קהילה, שבה דיירים לתקופה ארוכה חולקים חללי אירוח משותפים עם אורחים ללילה אחד.

המלון, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Franken Architekten, שוכן במבנה בן שבעה מפלסים המאכלסים את 100 חדריו. החללים המשותפים, בחלקם בקומות כפולות, תופסים במפתיע את גובהו האנכי המלא של הבניין, ויוצרים אפקט של בית בובות למתבונן בחוץ. אם בדרך כלל במלונות חללים ציבוריים מוגבלים לקומת הכניסה, הפעם הם נערמים זה על גבי זה, ומתפשטים על כל הצד הקדמי של הבניין עד לקומה השישית.

על עיצוב הפנים של המלון הופקד סטודיו Aberja שהתייחס להיסטוריה התעשייתית של השכונה. התוצאה, כפי שהם מתארים אותה, היא שילוב עכשווי ומשחקי בין ארט־נובו לארט־דקו, הכולל כסאות טונט, מנורות וינטאג׳ ופריטי טקסטיל משלימים כמו וילונות כבדים, כריות צבעוניות ושילוב אקלקטי של חיפויים וצבעים. כך לדוגמה, אזור הקבלה מתהדר בחיפוי עץ ושיש טבעי. המדפים בבית הקפה עשויים מוטות מתכת ומחקים את הגריד שבחזית הבניין ואת עיצוב הרהיטים הפונקציונליים שנמצאים בחדרים. 

לוח הצבעים המשתנה מחדר לחדר ומחלל לחלל נבחר כדי להדגיש את המעבר בין חללי המגורים לחללים המשותפים. בחלל אחד הקירות נצבעו בכחולים־אפורים, ובחלל אחר הם הופכים לצהוב חרדל. הקומות השלישית והרביעית משלבות בין צמחיה עשירה ועשבי תיבול טריים, המשלימים את הקירות הוורודים. תקרות גבוהות וחלונות בגודל נדיב משמשים ליצירת תחושת מרחב נעימה, והאמנות ממלאת אף היא תפקיד חשוב במלון: למעלה מ־500 עבודות אמנות עכשווית – שרובן נוצרו במיוחד בעבור המלון – נתלו בחללים השונים.