עמוד 16 – טמבור

16 ביוני 202029 ביוני 2020

צהוב עולה

כשסטודיו MDDM, הפועל בברלין ובבייג׳ין, קיבל לידיו את התכנון של דירה בצפון בייג׳ין, הוא רצה לשקף את האנרגיה של המשפחה הצעירה שתתגורר בה. לשם כך הוחלט לצבוע את הקירות והקורות התומכות במשטחים נדיבים של הצבע הצהוב. הצבע הצהוב משתלב עם חיפוי הטרצו העדכני באי המטבח, בחדר המשחקים ובחלקים נוספים בבית, וביחד הם מקנים לדירה מראה רענן, מתוחכם ולא שגרתי, שמושלם על ידי הרצפה האפורה ופריטי ריהוט ספורים בצהוב ובטורקיז.

הדירה, ששטחה הכולל 300 מ״ר, משתרעת על שתי הקומות האחרונות של הבניין. הקומה הראשונה תוכננה כחלל מגורים אחד גדול: גרם המדרגות הקיים נהרס, קירות החדרים הוסרו, והחללים השונים נתחמו על ידי פריטי ריהוט שיוצרים חדרים ללא צורך במחיצות או בדלתות. כך התקבלה זרימה מתמשכת בין הסלון, פינת האוכל, המטבח וחדר המשחקים. הקומה השנייה כוללת שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה, חדר כביסה ומרפסת גדולה. בחדר השינה הראשי גומחה גדולה מעץ מאכלסת מיטה ומשאירה אזור מרווח מול החלונות הגדולים. חדרי הרחצה מוגדרים על ידי רצפת הטרצו הצבעונית והארונות הלבנים.

גרם המדרגות החדש שמוביל לקומה השנייה, כמו גם מבואת הכניסה לקומה, עשויים לוחות פלדה לבנים מחוררים. המשטח הבהיר של גרם המדרגות מאפשר לאור האור הטבעי מהחלונות הגבוהים לחדור לבית, ובשעות אחר הצהריים המאוחרות משחקים של אור וצל יוצרים אווירה מיוחדת בחלל.

16 ביוני 202029 ביוני 2020

על הרצפה בברצלונה

הדבר הראשון ששמים לב אליו בכניסה לדירה שתכנן סטודיו Nada בברצלונה הוא הצבע הירוק והמיקום הלא שגרתי שלו: הרצפה. בניגוד לטרנד הרווח של השנים האחרונות, להכניס את הצבע הירוק דרך צמחיה – והרבה ממנה, חברי הסטודיו החליטו בצעד נועז ומפתיע לחפות את כל הרצפה בחיפוי ירוק, להשאיר את הקירות לבנים, ולתת לרצפה להיות האלמנט העיצובי הדומיננטי בחלל.

הדירה, שיועדה לזוג צעיר, ממוקמת בבניין מגורים משנות ה־70 של המאה ה־20, ומשקיפה על פארק Ciutadella במרכז ברצלונה. בני הזוג ביקשו להפוך את התכנון הקיים לפתוח ואוורירי יותר. כך, העיצוב החדש מתמקד בהכנסת אור טבעי לחלל הפנים ויצירת דיאלוג בין הפנים לחוץ, ובהסרת כל מכשול שיכול להפריע לזרימת האור והנופים.

חומרים בסיסיים ולוח צבעים נינוח נקבעו בדירה: בעוד שהצבע הלבן שולט בכל האלמנטים האנכיים, הריצוף הירוק והמתמשך מחלחל לכל חללי הבית, תזכורת לעצים ולצמחייה שמאחורי הווילונות העדינים. על מנת לספק פרטיות מצד אחד, ולאפשר זרימה של אור מצד שני, נקבעו דלתות זכוכית חלבית בכניסות לחדרי השינה ולשירותים.

להשלמת העיצוב ולמתן המראה העדכני נעשה שימוש באריחי קרמיקה עדינים בגוון של חול, הן במטבח והן בחדר האמבטיה, רמז לאופי הים־תיכוני של העיר. בנוסף, הסטודיו בחר בקפידה פריטי ריהוט קלאסיים ואיקוניים כמו כסאות של איירו סארינן ושעון של ג׳ורג׳ נלסון משנות ה־50, וגוף תאורה משנות ה־70 של אקילה קסטיליוני.

16 ביוני 202011 בפברואר 2021

צבע השנה 2020: Storm Cloud 1148A – כחול עמוק

האדריכלית והמעצבת עמנואל מורו (Emmanuelle Moureaux) ידועה במיצבים הצבעוניים שלה שתוכננו בעבור חברות ענק ומותגי אופנה כמו יוניקלו ואיסי מיאקי. בעבר אף כתבנו על המיצב ששתכננה מ־140 אלף תווים צבעוניים, לחגיגות 100 שנה למשקה יפני שהתקיימו במקביל לפסטיבל כוכבים מסורתי ביפן.

בחודש פברואר השנה מורו חנכה בגלריה NOW בלונדון את ״חתיכות של זמן״ (Slices of Time), המיצב בקנה המידה הגדול הראשון שלה בבריטניה. שם העבודה מהדהד את המיקום של הגלריה – בסמוך לקו התאריך הבינלאומי בגריניץ׳, שלפי נקבעים התאריך (והשעה) ברחבי העולם.

מורו השתמשה ב־168,000 מספרים שנחתכו מניירות צבעוניים, כדי ״לבטא את העבר, ההווה והעתיד״. ביחד הם מרכיבים 120 ״פרוסות״ של זמן, הכוללות שכבות ב־100 גוונים שונים של צבע וממלאות את החלל. התוצאה נדמית כייצוג של כדור הארץ, והיא בעלת אסתטיקה מורכבת וצבעונית במיוחד.

״כשהגעתי לראשונה לטוקיו, הוקסמתי לגמרי מהצבעים ששטפו את הרחוב, ובאותו הרגע המוח שלי החליט לעבור ליפן״, מסבירה מורו. ״המספר האינסופי של שלטי חנויות וקווי החשמל מבעד להבזקי שמיים כחולים, שמוסגרו בנפחים שונים של בניינים, יצרו ׳שכבות׳ תלת־ממדיות והיו ההשראה לעבודה״.

כך, בהשראת השכבות האדריכליות והצבעוניות של טוקיו ואלמנטים מרחביים יפניים מסורתיים כמו מסכי הזזה, מורו חילקה את המרחב באמצעות צבע. באמצעות השימוש בצבע ככלי עיצובי ואדריכלי, מורו מצליחה ליצור רגש באמצעות צבע בעבודותיה, הנעות בין אמנות, עיצוב ואדריכלות.

צפו בסרטון המייצב:

16 ביוני 202029 ביוני 2020

זיגי: מיצב קליידוסקופי בכל צבעי הקשת

בחמש השנים האחרונות עורכת שכונת Flatiron בניו יורק, תחרות שנתית לעיצוב הרחבה הציבורית שבמרכזה. הרחבה, שצורתה משולש, ממוקמת לאורך שדרות ברודווי בין השדרה החמישית ורחוב 23, ומהדהדת את צורתו האיקונית של גורד השחקים שנמצא בשוליה. הכינוי ״פלאט־איירון״ דבק במבנה בשל דמיונו למגהצי הבגדים של אותה תקופה, והוא גם שנתן לשכונה את שמה.

ההצעה, שזכתה בתחרות האחרונה והוצגה בתקופת החגים שזה עתה הסתיימה, הייתה של משרד האדריכלים המקומי Hou de Sousa: מיצב קליידוסקופי בכל צבעי הקשת בשם Ziggy, שחוגג את עונת החגים ״עם גוונים תוססים ומחוות משחקיות״, כפי שמתארים אותו חברי הסטודיו. המיצב הורכב ממוטות פלדה שחורים, המשמשים בדרך כלל כאמצעי לחיזוק מבני בטון. אלה יצרו שלושה נפחים מעוגלים קלים, ״שקופים״ ועמידים בפני רוחות.

בתוך המיצב נמתחו למעלה משמונה קילומטרים של מיתרים. אורות שיצאו מהאדמה, מתחת לכל מבנה. צבעו את המיתרים בשלל צבעים ויצרו את המראה המפתה והמהפנט שנוצר בשעות החשיכה. המבנים הצבעוניים הזמינו את העוברים והשבים לשבת, לקיים אינטראקציה וכמובן… לצלם ולשתף רגעים בלתי נשכחים ברשתות החברתיות. בעבור אלה שחיפשו רגע של הפוגה מההמולה העירונית, העיצוב הודגש על ידי כמה ״שערים הפוכים״, שהוסבו לתפקוד כספסלים לנוחות העוברים והשבים.

16 ביוני 202029 ביוני 2020

ירוק צפרדע, צהוב שלכת

קרדיט צילומים: Jean-Christophe Lemay & Marie-Josée Marcotte

פסטיבל הגנים הבינלאומי, שמתקיים משנת 2000, נחשב לאחד האירועים החשובים מסוגו בצפון אמריקה ולאחד מהפסטיבלים המובילים בעולם מסוגו. האירוע האמנותי נותן למבקרים הזדמנות לגלות מרחבים מעוררי השראה המפגישים בין אמנות חזותית, אדריכלות, עיצוב, נוף וסביבה.

מבין המוצגים שהוצגו בפסטיבל שהתקיים בקיץ האחרון, בלטו שני מיצבים של האמניות הקנדיות ג׳וליה ג׳מרוז׳יק וקורין קמפסטר: ״Swing Line Garden״ בעיירה שבצפון מדינת קוויקבק ו־״Roof Line Garden II״, שהוצב במרפסת הגג של מוזיאון הציביליזציה בעיר קוויבק. ג׳מרוז׳יק וקמפסטר עובדות ביחד מאז 2003 בבאפלו, ניו יורק, ושואפות ליצור חפצים, מרחבים ואווירה שהופכים את חיי היום־יום לחוויה משחקית ומעוררת.

בשני המיצבים הציעו השתיים מרחב חיצוני חדש ומזמין בצבעוניות מובחנת של ירוק, צהוב ואדום. אם בדרך כלל רצועות הפלסטיק הצבעוניות שבהן השתמשו, אוביקט מלאכותי מעשה ידי אדם, משמש לתחימת מרחבים ולהרחקת אנשים, הפעם הן השתמשו בהן כדי להזמין את המבקרים לסביבה משחקית שאותה השלימו בכיסאות פלסטיק ירוקים או בנדנדות אדומות לרווחת הקהל.

את ההשראה לצבעוניות הן קיבלו מתערוכות המדע והטבע שמוצגות במוזיאון, ומניגודי הצבעים שמופיעים על גבן של צפרדעים רעילות המסתתרות בצמחיה הירוקה. לדבריהן, גם בטבע וגם במיצבים, סרטים אדומים בוהקים מציצים מבעד לגוונים הירוקים והצהובים. התוצאה מזכירה יערות עד בתקופת השלכת המרהיבה של צפון אמריקה, תוספת מרעננת הן לסביבה האורבנית של המוזיאון והן לצמחייה בסביבה הכפרית.

16 ביוני 20208 ביולי 2020

״לא מלון״ ללילה אחד, או יותר

קרדיט צילומים: Steve Herud

״לא מלון״ (No Hotel); כך מכנים היזמים של Lindley Lindenberg את המלון השלישי של קבוצת לינדנברג, שנפתח לאחרונה במזרח העיר פרנקפורט בגרמניה. הסיבה לכך היא שבדומה לשני המלונות האחרים של הקבוצה, גם הוא מבוסס על הרעיון של קהילה, שבה דיירים לתקופה ארוכה חולקים חללי אירוח משותפים עם אורחים ללילה אחד.

המלון, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Franken Architekten, שוכן במבנה בן שבעה מפלסים המאכלסים את 100 חדריו. החללים המשותפים, בחלקם בקומות כפולות, תופסים במפתיע את גובהו האנכי המלא של הבניין, ויוצרים אפקט של בית בובות למתבונן בחוץ. אם בדרך כלל במלונות חללים ציבוריים מוגבלים לקומת הכניסה, הפעם הם נערמים זה על גבי זה, ומתפשטים על כל הצד הקדמי של הבניין עד לקומה השישית.

על עיצוב הפנים של המלון הופקד סטודיו Aberja שהתייחס להיסטוריה התעשייתית של השכונה. התוצאה, כפי שהם מתארים אותה, היא שילוב עכשווי ומשחקי בין ארט־נובו לארט־דקו, הכולל כסאות טונט, מנורות וינטאג׳ ופריטי טקסטיל משלימים כמו וילונות כבדים, כריות צבעוניות ושילוב אקלקטי של חיפויים וצבעים. כך לדוגמה, אזור הקבלה מתהדר בחיפוי עץ ושיש טבעי. המדפים בבית הקפה עשויים מוטות מתכת ומחקים את הגריד שבחזית הבניין ואת עיצוב הרהיטים הפונקציונליים שנמצאים בחדרים.

לוח הצבעים המשתנה מחדר לחדר ומחלל לחלל נבחר כדי להדגיש את המעבר בין חללי המגורים לחללים המשותפים. בחלל אחד הקירות נצבעו בכחולים־אפורים, ובחלל אחר הם הופכים לצהוב חרדל. הקומות השלישית והרביעית משלבות בין צמחיה עשירה ועשבי תיבול טריים, המשלימים את הקירות הוורודים. תקרות גבוהות וחלונות בגודל נדיב משמשים ליצירת תחושת מרחב נעימה, והאמנות ממלאת אף היא תפקיד חשוב במלון: למעלה מ־500 עבודות אמנות עכשווית – שרובן נוצרו במיוחד בעבור המלון – נתלו בחללים השונים.

16 ביוני 202017 בפברואר 2021

אין כמו בבית

קרדיט צילומים: Moon

מותג האופנה הדני GANNI פתח בקיץ האחרון את חנות הדגל הראשונה שלו באנגליה, בסוהו של לונדון. החנות, בגודל 255 מ״ר, תוכננה בשיתוף פעולה עם סטודיו סטמולי אדריכלות מקופנהגן, במטרה להידמות למגורים של מייסדי המותג, דיטה וניקולאי רפסטרפ (Reffstrup). ״היה לנו חשוב ליצור מרחב מזמין, שאנשים ירצו להסתובב בו״, סיפרה דיטה רפרסטר למגזין דזיין, ״בדומה לאופן שבו אנו הדנים מקשטים את בתינו: מלאי צבע, משטחים ומרקמים שונים״.

קירות החלל נצבעו בצבעי תכלת־שמיים ובוורוד־מסטיק, בעוד שכמה מהמחיצות הפנימיות נצבעו בצהוב־פסטל. ברצפה שולבו מגוון אקלקטי של חיפויים, ביניהם אריחים אדומים, פרקט עץ ושטיחים ארוגים. הבגדים נתלו על מסילות פשוטות ממתכת, ואביזרים משלימים כמו נעליים ותיקים מוצגים על שידות גדולות המיוצרות מפסולת פלסטיק ממוחזרת.

ככלל החנות עוצבה עם אלמנטים ברי-קיימא, כמו אמצעי תצוגה ייחודיים שיוצרו מפסולת פלסטיק ממוחזרת. זאת, חלק מתוכנית Take Back של המותג, המאפשרת ללקוחות להחזיר את הבגדים המשומשים שלהם: בגדים שעדיין אפשר ללבוש יימכרו כבגדי יד שנייה; בגדים שיצאו מכלל שימוש יהפכו למוצרים שימושיים כמו מטליות ניקוי, או שימוחזרו כליל לשימוש חדש.

להשלמת העיצוב וליצירת הסגנון האקלקטי, החמים והמזמין, פוזרו בחנות יצירות אמנות, חפצי וינטג׳ מקרמיקה ושטיחים מפוספסים שעשויים מבדים שנעשה בהם שימוש בקולקציות קודמות של המותג. ״אין לנו גישה אליטיסטית לעיצוב ואמנות, אנחנו פשוט הולכים באופן אינסטינקטיבי על מה שאנחנו אוהבים״, סיכמה רפרסטרפ.

16 ביוני 202023 ביוני 2020

חלומות ורודים בשנחאי

קרדיט צילומים: Boris Shiu

Kaiseki הוא מונח יפני המתאר ארוחת ערב מסורתית מרובת מנות. המונח מתייחס גם למכלול הכישורים והטכניקות המאפשרים הכנת ארוחות מסוג זה, והוא מקביל למטבח העילית המערבי. סטודיו Shanghai Hip-Pop, שכשמו פועל בשנחאי, מאמינים שהתשובה לשאלה איך אפשר לקבוע על מסעדה שהיא מסעדת עילית, נקבעת בדיוק ברגע שבו אנו נכנסים מבעד לדלת המסעדה.

כדי להגיע לתוצאה המבוקשת, בעיצוב של מסעדת Omakase התבססו חברי הסטודיו על פריחת הדובדבן המפורסמת של יפן ועל ״גשם הסאקורה״, תופעת הטבע שבה עלי הכותרת של פרחי הדובדבן נושרים בעדינות אל הקרקע. פנים המסעדה נבנה במחשבה ״לעטוף״ את האורחים כדי ליצור חלל רומנטי. לשם כך נבנו מחיצות ורודות שקופות למחצה ורצפות מוארות, המעוטרות בפרחים ובמוטיבי טל, שמקיפים את הסועדים בתוך עלי הכותרת ״הנופלים״. המחיצות מאזנות בין פתיחות לפרטיות, כך שאנשים יכולים לראות דרכן אך לא מספיק כדי להפריע לפרטיותם של אחרים.

חלל הקומה העליונה של המסעדה כולל אלמנט מרכזי המאכלס את חדר המדרגות וחדר אוכל פרטי. עם הצבע הזהוב החם והזוהר למרחוק, הוא בולט בתוך עיצוב הפנים הוורוד, ומספק כיוון ברור למפלס העליון. בעזרת אפקטים של תאורה משתנה, הפריחה הוורודה ומחיצות הזכוכית יוצרות ״סביבה פואטית שתתפוס את את לבה של כל עלמה״.

את התוצאה הסופית מדמים חברי הסטודיו לציור במכחול חופשי, שבו ״כל סועד הופך לחלק מהנוף, עם שקיעה וגשם של פריחה שלא ייגמרו מעולם. גשם סאקורה הוורוד הוא המילה היפה והרומנטית ביותר״, הם קובעים, ומוסיפים ש״החיים הם יותר מרק ׳לחיות׳: עדיין יש מקום לזמנים רומנטיים ולחלומות ורודים״.

16 ביוני 202023 ביוני 2020

מעבר לצבע בברצלונה

קרדיט צילומים: Esteve Serra y Xavi Planas

העיר ברצלונה ידועה כאחת הערים הליברליות באירופה. ככזו היא כוללת רובע גאה, האישמפלה (Eixample), או כפי שהוא מוכר בשמו השני והכמעט רשמי, ״גיי־שאמפלה״ (Gayxample). כשמשרד האדריכלים הספרדי ERA Architects התבקש לשפץ מבנה ברובע, התקציב המוגבל שהוקצב לפרויקט מיקד את המאמצים שלהם בחצר האחורית ובחזית שלה.

האופי היחודי של השכונה היווה בעבורם את מקור ההשראה לעיצוב החזית, שהצבעוניות שלה התבססה על צבעי הדגלים של הקהילה הלהטב״ית והמגדרים השונים שהיא כוללת: ג׳נדר־פלואיד, ג׳נדר־קוויר, נון־בינארי, טראנס־ג׳נדר ועוד. בשלב התכנון הראשון פיתחו חברי המשרד וריאציות שנוצרו משילובים צבעוניים שונים של דגלי המגדר הרבים.

בסוף תהליך התכנון הם פרסמו ברשתות החברתיות שתי אפשרויות לחזית כדי לקבוע מה האפשרות המוצלחת ביותר, כפי שהצביעו העוקבים שלהם באינסטגרם ובפייסבוק. התוצאה הסופית מעידה על מגוון, ונראית כמו ברקוד צבעוני במיוחד שמתבסס על מקצבים שונים של ורודים, תכולים, שחורים, אפורים, סגולים עם נגיעות של צהוב, כתום וירוק.

״כל פרויקט מאפשר לנו לייצג את ההיסטוריה של המקום, אך במקביל מציע גם אפשרות לעורר השראה לעתיד של המקום, של השכונה, של העיר ושל החברה״, אומרים חברי ERA Architects. זה גם מה שעומד מאחורי שם הפרויקט – Trans-COLOR – לא רק בזכות ההשראה לצבעוניות אלא גם המשמעויות הנוספות של הקידומת ״טראנס״, שמייצגת שינוי (טרנספורמציה) ומושגים נוספים כמו מעבר, הצד השני ודרך. כך אפשר להבין את Trans-COLOR כמעבר לחזית, בצד השני של הצבע, ודרך להבין העולם דרך נקודת מבט של אחרים.

כניסה למערכת