מיצב צבעוני מפוקסל במבנה נטוש ביוון

Kagkatikas Secret – Quintessenz from Quintessenz on Vimeo.

המיצב של צמד האמנים הגרמנים תומאס גראנסזויר (Thomas Granseuer) וטומיסלב טופיק (Tomislav Topic), שפועלים תחת השם Quintessenz, היה אחד הבולטים בפרויקט. השניים תלו 120 בדים דמויי רשת שנצבעו בגוונים שונים, וביחד יצרו מעין קשת דיגיטלית מפוקסלת, ניגוד מוחלט לאסתטיקה שמאפיינת את החלונות של בנייני האבן הנטושים בכפר קגטיקה (Kagkatika). הרוח, שהניעה את הבדים, ואור השמש שחדר דרכם, הפכו את המיצב מעוד רפרנס שחוק של דימוי דיגיטלי לאוביקט פיזי מסקרן, והתוצאה הייתה ממשק מסקרן בין האנלוגי לדיגיטלי, בין ההווה לעבר ובין הישן לחדש.

גראנסזויר וטופיק מגיעים מרקע של אמנות גרפיטי בעיצוב גרפי. בעבודתם הם נוהגים לשלב דו־ממד, תלת־ממד והשפעות של העידן דיגיטלי, ואוהבים להשתמש בצורות ובדפוסים מתוך עולם האדריכלות, להתערב בסביבה ולנסות לשנות את תפיסת החלל של הצופה. בעבורם צבע הוא יותר מצורה, ״הוא התוכן עצמו״, הם מסבירים: ״העבודות שלנו יוצרות ומייצרות מרחב לצבע״. בנוסף הם אוהבים להשתמש במבנים ישנים ובאתרים היסטוריים, ובכך הפרויקט ביוון מתחבר לעבודות קודמות שלהם שהוצגו בין השאר בשבוע האופנה של ברלין או בפסטיבל אמנות בפרובאנס שבצרפת.

יוצקים בטון חדש

בטון דקורטיבי בקנה מידה גדול יותר אפשר למצוא בפרויקט הצרפתי הבא. משרד האדריכלים הפריזאי K-Architectures הלביש לאחרונה תיאטרון בעיירה הצרפתית סיינט נזרי בפסאדת בטון דקורטיבי. הפסאדה הוטבעה בדפוס פרחוני שמחקה מוטיבים מעולם הטקסטיל של המאה ה-17. אבל הדפוס הפרחוני לא נשאר חיצוני: הוא נכנס פנימה אל תוך הבניין ועולה במעלה המדרגות, מתפשט אל קירות הלובי ופולש לאודיטוריום עצמו.

משחקים נוספים בבטון אפשר למצוא בין קפלי הבטון של מגדלי Tour Total בברלין שתוכננו על ידי משרד האדריכלים Barkow Leibinger, בלוק דירות עם מרפסות בטון שמנמנות בקיוטו, יפן, על ידי משרד האדריכלים היפני Vidz Architects והמרכז התרבותי החדש בלונס לה סאונייר, שווייץ, שתוכנן על המשרד Du Besset-Lyon Architects ומציג חלונות בטון בסגנון חלת דבש.

בטון ערמומי

כחומר תעשייתי שגרתי למדי, הבטון נודע בתכונות כגון עמידות ועוצמה. אבל גישות יצירתיות ליציקת ולגימור בטון הפכו אותו לחומר מפתיע ומתעה בהופעתו. במקום להקשות אותו בתבניות נוקשות, מוצרים חדשים מבטון מיוצרים כך שיראו רכים למגע.

כך, למשל, קולקציית קעריות הסבון והפמוטים של המעצב הישראלי דן גולדשמיט עשויות מבטון שנוצק לתוך שקיות פלסטיק – מה שמקנה למוצרים שלו מראה רך ואוורירי. ואילו משרד האדריכלים היפני Schemata השתמש בשקיות בד כדי להעניק לדוכן הקונפיטוריה Papabubble בטוקיו את המרקם של מרשמלו צלוי.

בטון מלוטש

מניפולציה נוספת בבטון שצוברת תאוצה בעולם העיצוב והאדריכלות היא הליטוש. ליטוש הבטון מרחיק את החומר הזה ממראהו הטבעי והמחוספס ומעניק לו פאסון יוקרתי ופיסולי.

 

דוגמא טובה לכך הן קערות הבטון של המעצב הבריטי פיליפה מאלוני, המלוטשות בשעווה ונצבעות בצבעי פסטל. גם המעצבת הישראלית יעל טנדלר עובדת עם בטון מלוטש וצבוע בקולקציית השרפרפים שלה, "בצק". באמצעות חומרים יומיומיים כמו בלונים וגומיות, טנדלר עורכת מניפולציות בבטון בעודו נוזלי. כשהוא מתייבש, הבטון נועל יחד את רגלי העץ וכך נוצר השרפרף.

שילוב מפתיע במיוחד בא מהונגריה, שם יצרנית הבטון ההונגרית Ivanka משתמשת באסתטיקה של הבטון בעולם האופנה, כמו בקולקציית האקססוריז שלה לנשים, "בראשית בטון", לאביב/קיץ 2013. בהשראת עולם הארכיטקטורה, תיקי היד ונרתיקי האייפד בקולקציה של Ivanka מכוסים באריחי בטון גיאומטריים. התוצאה היא משחק של ניגודים בין הבטון הנוקשה מבחוץ לחומרי הבטנה הרכים, כגון עור, כותנה ופלסטיק.

למה לקנות כשאפשר לכייף?

מועדון הספורט אדידס, סדנאות הצורפות Tatty Davine

כמו תמיד כשמדברים על חוויה, מניה וביה מדברים על קהילה. גם בחנות אדידס בטוקיו אפשר להתרחץ – אבל רק אחרי שמתאמנים במועדון הספורט אדידס, שכבר הספיק להתחרות במועדונים מקומיים אחרים. מותג התכשיטים הבריטי Tatty Davine מציע סדנאות צורפות על כוס יין, כשהחברויות הנוצרות על רקע המוצר מחזקות את המותג יותר מכל מכירה בודדת. 

הקונים נוטשים את מדפי הענק

בארה"ב, רשת הקמעונאות וולמארט הקימה בסוף 2011 עשרות חללי תצוגה אד-הוק, שקמו במטרה לחנך את הצרכנים במגוון מוצרי החברה – ואז להפנותם לקנייה מקוונת. "הקונים נוטשים את סניפי הענק", אומרת גלית מור, יועצת שיווקית המתמחה בקמעונאות. "אפילו בארה"ב נפתחים פחות סניפי ענק ובתי כלבו. וולמארט פותחת יותר ויותר סניפים שכונתיים בעיצוב אינטימי, במטרה להעניק לצרכנים חוויית קנייה קהילתית וחמה, במטרה להפוך את החנות למרכז קהילתי".

אבני הבניין של העתיד

חומרים מורכבים

חומר מורכב composite)) הוא מבנה הנדסי העשוי ממספר חומרים שונים בעלי תפקידים ייעודיים במבנה החומר, מה שמאפשר ליצור חומר חדש בעל תכונות משופרות. הפלסטיק המיקרוקינטי הוא סוג חדש של חומר מורכב המפותח בימים אלה במעבדות משרד העיצוב וההנדסה הבריטי BREAD. החומר המורכב משנה את תכונותיו האלסטיות של הפלסטיק. כך, למשל, הפלסטיק המיקרוקינטי משנה את המרקם שלו כשמותחים, דוחסים או מכופפים אותו. מחקר עדכני שערך ג'נרוסנטורה, חוקר איטלקי מאוניברסיטת לונדון ויועץ למשרד האדריכלים Expedition Engineering, הראה שאפשר להשתמש בטכנולוגיה החדשה כדי "לפסל" מבנים תוך כדי בנייתם – דבר המאפשר יצירת גלים וקימורים שאינם אפשריים בטכנולוגיות הקיימות.

Auxetics

חרדות מפני טרור, והצורך במבנים מוגנים, הציב רף חדש לביצועי חומרים. הפתרון שנמצא הוא Auxetics: חומרים חכמים שמשנים את צורתם כל אימת שמופעל עליהם כוח. טקסטיל כמוXtegra , המיוצר על ידי החברה האמריקאית, Advanced Fabric Technologies הופך לעבה יותר אם מותחים אותו, או במקרה של פיצוץ, מפעילים עליו כוח. מאחר שהחומר סופג את הכוח המשתחרר בפיצוץ – ומשתמש בו כדי לחזק את עצמו – הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לבודד מבנים כך שיהיו עמידים עד פי 3 יותר לפגיעות הדף. היתרון הגדול של חומרים מסוג Auxetics נעוץ בתזמון: חומרים אלה "מתגוננים" רק בשעת צורך, כך שהם תופסים פחות מקום מחומרי הגנה ובידוד קונבנציונליים. בנוסף, ניתן לעצב מהם קימורים לא ליניאריים שלא ניתן לצקת מחומרים עמידים מסוגם.

גודל מחומרים טבעיים בלבד

האפשרות לגדל חומרים חדשים מחומרי יסוד אורגניים קורצת למהנדסים בגלל שהיא עושה שימוש בעודפי ייצור חקלאיים. חברתEcovative Design האמריקאית משתמשת בפטריות נפוצות כנקודת הפתיחה שלה: נבגי פטריה נאספים לאלומות, ואז מושרות בחדר חושך על מנת "לעכל" את החומר "המארח". התוצר הסופי מתאים לצרכים רבים, ביניהם חומרי בידוד ואריחים אקוסטיים. האפשרות לגדל חומרים ללא תרכובות אורגניות נדיפות (הרעילות לאדם) מהווה תפנית ירוקה רדיקלית מאמצעי הייצור הרגילים. גם ה-Granicium חומר העשוי מגרניט מרוסק המעורבב עם מים מינרליים ותרביות שמרים, מיוצר בתהליך לא שגרתי: שני המרכיבים מתרכבים יחד במשך כמה ימים והתוצר הסופי הוא חומר שניתן לעצב בדומה לחימר. לאחר החימום, שטח הפנים של ה-Granicium דומה לפומיס. הטכנולוגיה החדשה הזו מאפשרת לגרניט להתחרות בעולם של חומרים מעוצבים ומעוגלים.

ננוטכנולוגיה

ננו מתכות שנקראות "זרעים" מהונדסות מחדש באמצעות גזים, המאפשרים לחלקיקים "לגדול" לידי חוטים. גזים שונים מפיקים חוטים שונים, ואלה משמשים כמוליכים למחצה ברכיבים אלקטרוניים. החוטים האלה מסתמנים כדור הבא של מוליכים למחצה. כך, למשל, ניתן לייצר נורות LED חסכוניות וזולות יותר, הודות לרמת הדיוק של הננו חיווט לעומת החיווט הרגיל.

חומרים חכמים

חומרים חכמים, היכולים "לחוש" בהשפעות חיצוניות כמו אור וטמפרטורה, אינם תגלית חדשה. אבל הדור החדש של חומרים חכמים יודע גם להגיב לגירויים האלה. ,Living Glass מוצר המיוצר על ידי משרד האדריכלים הניו יורקי ,The Livingהוא סיליקון דק ושקוף המסוגל לזכור את צורתו המקורית הודות למערך של מעבדים המשובצים בתוך החומר עצמו. לדוגמא, כאשר הסיליקון מזהה רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני באוויר, הוא נפתח לחרכי נשימה המאפשרים רק לכמות הנדרשת של אוויר לחדור בעדו – ובכך מסנן את זיהום האוויר.

איך תשפרו את איכות חיי הלקוחות?

"אם אדריכל או מעצב רוצה לשפץ דירה ישראלית ממוצעת ולהחליף את כל לוחות הגבס הרגילים בלוח השקט, כל ההשקעה הנוספת בחומרים תעלה ללקוח סדר גודל של אלף עד אלפיים שקל. אבל איכות החיים תעלה בעשרות מונים. החישוב פשוט: לוח שקט אחד שווה ערך לשני לוחות גבס רגילים. אם דופקים עליו, הוא 'מרגיש' דחוס ומסיבי יותר מלוח גבס רגיל. פירושו של דבר שלא שהלקוח לא ישמע את השכנים, לא ידאג לקירות כשהילדים משתוללים בבית, וידע שהוא ומשפחתו מוגנים יותר בעת שריפה. אלה דברים שאין להם מחיר".

לקבלת דוגמה של לוח לוח שקט לחץ כאן

לוח הגבס FireDefender: שעתיים וחצי באש

עמידות של שעתיים וחצי באש? איך?

"כי אין בו נייר כמו בלוח גבס רגיל. השתמשנו בליבת גבס דחוסה במיוחד, בתוספים מעכבי בעירה ובציפוי יריעת סיבי זכוכית. המתחרים נאלצו לייבא לוחות דומים מחו"ל, אבל אנחנו פיתחנו מוצר מקורי כחול-לבן, שעומד בתקן הישראלי 931, ומיוצר פה בארץ. וזה לא רק הלוח עצמו. הבאנו שני פתחי חירום על בסיס פח מחברת Rug-Semin, אחד למחיצות ואחד לחיפויי שאפט, וגם בפתחים האלה הגענו לתוצאות מדהימות של מעל שעתיים. במקרה של שריפה הפתח מאפשר גישה בטוחה לגמרי לשני עברי לוח הגבס. השוק הציב דרישה חדשה ואנחנו עמדנו בה בהצלחה".

מה עוד חדש בשוק הגבס הישראלי?

"בנוסף ללוח מגן האש שלנו, התחלנו לייבא את לוח הצמנט Perma Base – לוח הצמנט המתקדם ביותר בעולם. הלוח החדש מיוצר על בסיס אגרגט ורשת סיבי זכוכית, והתוצאה היא משטח עמיד וקשה במיוחד, עם מקדם התפשטות נמוך מאוד, שאפשר להשתמש בו גם במקומות הלחים ביותר – אפילו בסאונה ובג'קוזי".

ומה לגבי ניצבים ומסלולים?

"ראינו שיש דרישה לפרופילים – ניצבים ומסלולים –שגם עומדים בתקן הישראלי. יש לא מעט פרופילים באיכות מאוד נמוכה בשוק הישראלי, לכן הקמנו את המפעל החדש שלנו בעכו ומעכשיו אנחנו יכולים לייצר פרופילים בשלל מידות, משימוש פנים ועד לשימוש חוץ. פעם היינו תלויים בייבוא של מוצרים כאלה מגרמניה. כיום אנחנו מייצרים את הפרופילים בעצמנו, כולל פרופילים להנמכת התקרה. בעצם, יצרנו מערכת מושלמת להנמכת תקרה".

 

מהי "מערכת מושלמת להנמכת תקרה"? מה יכול להיות מושלם בלוחות גבס?

"מעצבי הפנים והאדריכלים של היום לא מסתפקים בפחות ממוצר מושלם – ובצדק. למעשה מדובר בלוח אקוסטי מחורר – שזמין בשלל חורים – שניצמד ללוחות אחרים ללא מצמדים, שפכטל או מדבקות, מה שיוצר רשת שלמה ואחידה, שהיא גם אקוסטית, גם נוחה לעבודה וגם במחיר שווה לכל נפש. בנוסף, הבאנו מחברת Vogl הגרמנית מחבר טי מיוחד שייתן מענה לתאורה נסתרת, טרנד חזק מאוד בקרב המעצבים היום. זה לוח אליפות".

יש הרבה אדריכלים שלא יודעים שהסופרבורד משמש גם לבניית חוץ.

"הסופרבורד הוא לוח גבס ללא נייר ובחיפוי זכוכית. בעצם, זהו לוח חיפוי שאפשר לעבוד איתו גם בשיטה הקונבנציונלית וגם בשיטת הבנייה המתקדמת – כלומר, על פרופילים. מדובר בלוח נוח מאוד, גם במשקל וגם בגמישות, שמתחרה מצד אחד בבטון הקונבנציונלי ומצד שני בלוחות הצמנט. בארה"ב, אגב, לוחות כמו הסופרבורד שלנו תופס נתח לא קטן משוק הבנייה, בין היתר כי הוא מקל על בנייה לגובה: בבנייה לגובה, כשהמשקל מהווה פקטור מכריע, הסופרבורד הקל לוקח בהליכה. שימוש נוסף הוא בבנייה ציבורית, כמו למשל בבתי ספר, כשצריך לערוך שינויים מבניים מהיום להיום לפי רצון הדיירים. עם הסופרבורד אפשר לשחק עם הבניין ולהגיע לתוצאות מהירות מבלי לגרוע מהאיכות. ייחוד נוסף של הסופרבורד בשימוש חוץ הוא בשיקום מבנים. זה אחד הפתרונות היחידים שנמצאו לשיקום מבנים. אם, לדוגמא, יש מבנה שמחופה שפריץ גס של שנות השמונים, אפשר לבנות מערכת מקבילה לקיר, ובמרווח קטן מאוד מהקיר, שתהפוך אותו לבית נאה ומודרני. לבסוף, הסופרבורד הוא הפתרון היחיד שהוכח בתנאי מעבדה כמתאים לתנאים קיצוניים של מלח, כמו בתי דירות ומלונות במרחק 300-400 מטר מחוף הים".

אז איפה אפשר למצוא בעלי מקצוע מוסמכים שמכירים את שיטות היישום של הסופרבורד?

"היישום של הסופרבורד פשוט מאוד. בניגוד לכל הלוחות האחרים בשוק, את הסופרבורדים אתה פשוט מצרף אחד לשני בלי מצמדים ובלי שום דבר, ואז משתמש באיזה חומר גמר שבא לך. כל אחד יכול לעשות את זה, ומבחינתי כל איש מקצוע שעובד עם גבס יכול לעבוד עם הסופרבורד. ויודע מה? במידת הצורך אנחנו מספקים הדרכה אישית ומלווים את הפרויקט מתחילתו ועד לכוס הקפה שאחר כך, אבל מניסיוני הצורך הזה לא קיים בסופרבורד: אחרי צפייה בהדרכה של 20 דקות באתר האינטרנט שלנו, אפשר להרים פרויקט גדול כמו בית מלון או בית ספר. מדובר בעבודה חכמה ושווה לכל נפש".

טוב מגע ידיים ממראה עיניים

גם האמן והמעצב הדני רוס גומפרטס משתמש בקצף בדרכים לא שגרתיות בסדרת "קצף וזכוכית" שלו, הכוללת כלי מטבח מזכוכית שנראים מוצקים לגמרי – אבל רובם למעשה קצף מצופה בגומי. "המשטחים החדשים מסקרנים את הלקוחות", מסביר גומפרטס, "כשאדם רואה סתם משהו יפה זה יכול לשעמם אותו. לכן אני אוהב כשמישהו רואה משטח שהוא סקרן לדעת איך הוא מרגיש למגע, ואז כשהוא כבר נוגע בו – המשטח מרגיש אחרת לגמרי ממה שהיא ציפה. אנשים ממש מתעצבנים".

 

ואילו המעצב הטיוואני ג'וג'ו צ'ונאג שאב השראה מממתקים כדי ליצור את סדרת ה-Hard Candy שלו, הכוללת שורה של כיסאות ושרפרפים משונים ביותר. צ'ונאג שילב קצף עם צבעים מרוכזים על מנת ליצור את הכיסאות הססגוניים למראה, שבהחלט יפתיעו את כל מי שינסה לשבת עליהם.

במקביל, שכבות סנדוויץ' של ריפוד קצף נדחפות בימים אלה לחלקים חדשים לגמרי של ריהוט – כגון שולחנות ובסיסי מיטות. Bumper Bed, מיטתו זוכת הפרסים של המעצב האוסטרלי מארק נויסום עבור החברה הצרפתית Domeau & Pérès, נראית קצת כמו מכונית מתנגשת בלונה פארק: מסביב למזרן היא מרופדת בשכבות של קצף מרופד בעור.

 

טריק דומה עושה המעצבת הרוסייה אנה לוטובה בשולחן Oxymoron: בין שני משטחי העץ של שולחן העבודה יש סנדוויץ' של ריפוד. מקום מושלם לטמון בו עטים ופתקים, או סתם לדחוף ידיים.

משטחים מזמינים: רקמות, כריות ולבד

למשטחים רכים, רקומים או מרופדים, יש השפעה מרככת ומפתה על הצרכן, ועוד ועוד קמעונאים לומדים להעריך את טבעם המשחקי של ריפוד חללים גדולים – בעיקר בלבד צמר – כגון חנויות וחללי עבודה.

כך, למשל, הסטודיו הדני Bernotat&Co מציע קולקציית בגדים חדשה – לכיסאות. Chair Wear הם בגדים שאפשר להלביש על כיסאות קיימים, המזכירים בגדים של בני אדם כגון אימוניות, שמלות ערב ואפילו כפפות לתנור. "המפתח לעיצוב הוא לאחד היבטים שונים: מראה עיניים, מגע, צליל – אפילו ריח הוא חלק מהשיפוט שלנו של אובייקט", אומרת אנקה ברנוטאט, מייסדת הסטודיו.

ואילו משרד האדריכלים הצרפתי Architecture & Associés השלים לאחרונה חנות פריזאית של מותג האופנה הדני Viktor & Rolf. אבל שלא כמו שאר חנויות הרשת – החלל הפריזאי מרופד רובו ככולו בלבד הגרפיט של ספק הלבד האמריקאי FlitzFelt. התוצאה היא חווית קנייה מונוכרומית שמתעתעת בחושים. לבד דומה אפשר למצוא בסניף הניו יורקי של מותג הטיפוח האוסטרלי Aesop, ובמטה המשופץ של מותג העיצוב האמריקאי Knoll. הלבד, כך נראה, הוא הפתרון הטוב והפשוט ביותר לריפוד בקנה מידה גדול – ומפתיע.

שקט, מרפדים

כמובן, ריפוד הוא גם דרך בדוקה לשפר אקוסטיקה של חללים גדולים, או סתם חללים רועשים במיוחד כגון מועדונים ואולפני הקלטות. אבל למה לעצור בקירות כשאפשר לרפד את ציוד ההקלטה עצמו? ריפוד לציוד הקלטה והשמעה מקצועי הוא לא רק ברכה לשכנים – הוא גם הופך ציוד אלקטרוני קר לאביזרים חמים, ייחודיים ומזמינים למגע.

חידוש נוסף טמון בהפיכת קירות מבודדים לקירות דקורטיביים, כמו למשל באמצעות ציפוי החומר המבודד בצמר עץ. את ההצעה המפתיעה הזו מציעה חברת חומרי הבניין השוודית Baux, ואולפני הקלטות ברחבי העולם כבר הופכים את הבידוד השחור והמשעמם לפסיפס צבעוני, גיאומטרי ונעים למגע.

 

תמונות באדיבות אתר stylus

פלישת החומרים החכמים

צבע

מגמה אשלייתית של אור ומחזירי אור מציגה פאלטה חדשה של צבעים מטאליים וזהרוריים כמו ורוד פנינה וכחול בקבוק, בגימורים תעשייתיים וציפוי אנודי. לאלו מצטרפים גוונים עמוקים ועשירים של סגול וכחול, עם נגיעות ורוד וכתום של נחושת. גוונים מלובנים של ירוק קפוא, נייר, אפור קר וצהוב ליים מעגנים את הפאלטה. גימורים דו-כרומטיים מאפשרים יישום הדרגתי של צבע עם דרגות שונות של ברק, היוצרות עומק וסקרנות.

 

חומר וגימור

חומרים חכמים וגמישים מאפשרים גמישות פיזית בצורות, שעה שרכיבים מוליכי חשמל וגימורים רגישים לחום מוסיפים שכבה נוספת של אינטראקטיביות למוצרים. בהשפעת עולם האופנה, טקסטיל טכני משמש כעור חדש לטכנולוגיה. מבנים גמישים ונושמים מטמיעים טכנולוגיות חדשות שמגיבות לסביבה – גישה שבקרוב תעבור מעולם הגאדג'טים לעולם האדריכלות. הברקה יתרה של משטחים מתכתיים הופכת אותם למעין מראות. מנגד בטון גמיש, פחם וסיליקון מהונדסים לידי צורות פלואידיות שהופכות את מה שחשבנו על התנהגות של חומר.

 

צורה ופרטים

צורות חדשות מהונדסות בתבניות שחוזרות על עצמן ובקווי מתארים חופשיים שמשקפים תנועה. אליהן מצטרפים קווים גרפיים חזקים עם אפקט אשלייתי – צורות תלת-מימדיות שנראות כמו צורות דו-מימדיות במשחק מתעתע של עומק. מחזירי אור מוסיפים הצללה ועומק למוצרים עם חומר או צבע אחד. חומרים קשיחים נעטפים בעטיפות רכות במטרה להפתיע ולעורר רוח של סקרנות חדשה.

 

דפוסים וגרפיקה

דפוסים אופטיים ואשלייתיים יוצרים תחושה של עומק ותנועה. צורות עגולות זוכות לבכורה, כאשר הדפוסים מהדהדים ויברציות של תנועה וקול בחלל. חקירה מדעית מעוררת נוקשות ודיוק – חזרה על דפוסים יוצרת הרגשה מיקרוסקופית.

 

חלל

משחק של מראות יוצר הפרעות ועיוותים בסביבות קמעונאיות וציבוריות, משבש את חוויית הצופה במכוון וכופה עליו לפלס נתיבים פחות שגרתיים בתוך החלל. משחקי אור תופסים מקום מרכזי על חשבון הצבע, עם חללים מונוכרומטיים שמשתמשים בניגודים חזקים של אור וצל כדי לייצר חוויה של חלום. שילוב חיישני תנועה בחללי פנים מאפשרים לבוא באינטראקציה עם לקוחות וליצור סביבות מותאמות-אישית.

תמונות באדיבות אתר stylus

מיוצר בסין: לא מה שחשבתם

והמעצבים כבר מוכנים לקראתם עם ריהוט, טקסטיל וקרמיקה. כך, למשל, מוטיבים קלאסיים כמו הדרקון או הפריחה עוברים הפשטה או נצבעים בצבעים עדינים יותר. קולקציית מנורות הבלון של ג'יאורג'יה זנטלטו עבור המותג האיטלקי Atipico מהדהדים את האהיל הסיני המסורתי – אבל זונחים את החומרים המסורתיים לטובת מראה מתכתי ומודרני.

דוגמא אחרת היא המותג NewChi של המעצב הסיני היינריך וונג, שמפיח חיים חדשים בתעשיית החרסינה הסינית. הקולקצייה שלו Lighter Then White מפרשות מחדש את התרבות והפילוסופיה הסיניות בהקשרים עכשוויים: צורות זוויתיות של עיצוב מערבי מציגות דמויות, אגדות וסמלים מהתרבות הסינית.

חומר מסורתי נוסף שעושה קאמבק הוא חמר היקסינג המהולל, ממנו נהוג להכין קנקני תה זה אלפי שנים בזכות יכולתו לשמר את טעמי התה העדינים. מסיבה זו קולקציית Zisha Tea Project של הסטודיו Neri & Hu משנגחאי שומרת על החמר במרקמו ובצבעיו המקוריים, אבל מפיקה ממנו כלי מטבח מגוונים ומודרניים.

בזירת הריהוט, המעצב הטייוואני ג'ף דיו שי שואב השראה מרהיטי עידן שושלת מינג ומנסה להחזיר עטרה ליושנה – ואת הבמבוק לאופנה. שולחן ה-Zhou Ba Xian של דיו שי הוא אינטרפרטציית במבוק חדשה לשולחן העץ הרגיל שימצא ברוב משקי הבית הסיניים.

חילופי מעצבים

בשנה שעברה השיקה ענקית הריהוט השוודית איקאה קולקציה היברדית המוקדשת לעיצובים ששואבים השראה הן מהתרבות הסקנדינבית והן מהתרבות הסינית. שיתוף הפעולה הזה בין מעצבים ובעלי מלאכה משתי המדינות הניב מהדורה מוגבלת של רהיטים וכלי בית המשלבים צורות גיאומטריות בצבעים חזקים כגון אדום ירוק ושחור מסין – ורהיטי עץ מלובן שהפכו לסימן ההיכר של הריהוט הסקנדינבי.

 

דוגמא נוספת להתקרבות המזרח למערב (או להפך) אפשר למצוא במותג כלי הבית ההונג קונגי Jia Inc., ששורשיו בסין אבל לקוחותיו פזורים בכל העולם. במקום להשתמש בבמבוק הקלאסי, כלי המטבח של Jia עשויים מטרקוטה – מה שמקנה להם פונקציונליות בינלאומית, המתאימה לכל סוגי המטבח. "למרות שהמוצרים שלנו הם לא סיניים במובהק", אומרת ז'קלין שן מהמותג Jia, "החומרים והטקסטורות שלנו כן מספרים סיפור ברור".

ואילו מותג קמעונאות האונליין Bundshop מתמחה בהפצת העיצובים הסיניים ללקוחות המערב: לצד המוצר, האתר מציג את פרופיל המעצב. האתר קם ב-2012, לאחר שמייסדיו למדו על הקשיים העומדים בפני מעצבים סיניים בבואם לפרוץ לשוק האמריקאי, וכיום רוב לקוחותיו הם סינים שנולדו בארצות הברית. "למוצרים שלנו יש משקע תרבותי חשוב בעיני הצרכן הסיני-אמריקאי", מסבירים המייסדים. "זאת הדרך שלהם להתחבר למסורת".

שנת המעצב

בשנה שעברה שבוע העיצוב של בייג'ינג הוכיח לעולם את הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה עם דור היצירתי החדש של סין, והנה כבר השנה יערך שבוע העיצוב הראשון של שנגחאי. העיר שגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם צפויה לארח 40,000 מעצבים, אדריכלים וצרכנים מכל קצוות תבל. אירוע נוסף שיש לצפות לו הוא Maison & Objet Asia – תערוכת חללי פנים שתערך בחודש הבא בסינגפור ועתידה לסלול דרך חדשה עבור הדור הצעיר של מעצבים מדרום-מזרח אסיה. למעלה מ-150 מותגים – חלקם אירופאים וחלקם מקומיים – יתחרו ביניהם על מושכות הלייף סטייל האסייתי.

תמונות באדיבות אתר stylus