במהלך סיור שקיבל באזור המפעלים, הוא גילה שבכל שנה שוקעים בבריכת האידוי של המפעל כ־20 מיליון טון של מלח. הוא התחיל בניסויים במטרה לחבר את הקריסטלים במהירות ובזול, וליצור מסה שיכולה להוות בסיס לתעשייה חדשה. הפתרון שהגיע אליו הוא שימוש באנרגיית השמש לחימום ויצירה של בלוקים ואריחים ממלח. 

שבע שנים לאחר מכן, הטכנולוגיה שפיתח הגיעה לפסים מעשיים והוצגה בטריאנלה לעיצוב, אמנות ואדריכלות, שננעלה לאחרונה במלבורן (אוסטרליה). ״האדריכלות קוראת לנו לחפש חומרים חדשים ודרכים חדשות לבנות וליצור חללים״, הוא אומר. ״היה לי ברור שאני לא הולך לייצר תכשיטים מ־20 מיליון טון מלח ושצריך לחשוב בקנה מידה גדול יותר״.

היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם אדריכלים ומעצבי פנים במטרה להעביר את הפוקוס של עבודתה מהפונקציות והיישומים המסורתיים הקשורים לטקסטיל, למותג שהקימה – PLECTERE – שבמסגרתו היא מעצבת ומייצרת מחיצות אקוסטיות בתצורות שונות, עשויות מלבד, צמר ועץ.

בשנים האחרונות גברה המודעות לחשיבות של אקוסטיקה ביצירת סביבת עבודה בריאה ונעימה לעובדים. צמר הוא חומר שנמצא בשימוש נרחב בכדי להשיג זאת, הודות לתכונות הספיגה המצוינות שלו ולמראה ולתחושה החמימים שהוא מעניק. עם PLECTERE, וונק נותנת טוויסט משלה לצמר על ידי יצירת מבנים תלת־ממדיים עם פאטרנים שונים.